בדרכנו להבימה נזכרנו בהפגנות בקיץ כשניידות עמדו לצד הכיכר כבר בתחילת ההפגנה ונוכחות השוטרים היתה רבה. אתמול היו מעט מאד שוטרים בכיכר ויחסית מעט מפגינים שקראו את אותן קריאות מוכרות.
הטור שלי / נורית שרת
לרגע זה נראה לי מגוחך כשמעט אנשים צעקו 'את המחאה הזאת אי אפשר להפסיק', אבל אז התהלוכה יצאה לדרך וסחפה את הצועדים בעוצמה חדשה.
כרגיל המשטרה חסמה את הצמתים הפונים מזרחה ואנחנו צעדנו צפונה על אבן גבירול כשצוללת מנופחת שחורה מובילה בראש. באבן גבירול פינת ז'בוטינסקי שוטרים חסמו את המעבר צפונה והמפגינים עם הצוללת ניסו לעבור בין השוטרים. אז החלה מהומה של דחיפות שהמשיכה לאורך כל הערב. השוטרים ניסו לחסום, המפגינים ניסו לעבור והשוטרים דחפו. דחפו מפגינים, דחפו אמהות ופצעו אנשים.
שוטרים התנפלו על הצוללת עם סכינים והוציאו ממנה את האויר, אבל זה רק הלהיב את המפגינים יותר. להמשיך לצעוד. להמשיך להתנגד. כשכמויות של שוטרים ברגל, על אופנועים ובניידות מלווים אותם.
ראיתי שלושה מעצרים. אחד מהם של בחור שהלך על המדרכה והופ שלושה שוטרים תפסו אותו ודחפו אותו, עם מכות בגב כדי שיתקדם.
ואני שבלי להרגיש הפסקתי לפחד ממכלאות, הלכתי יחד עם כולם לכל מקום. ובפנקס פינת וייצמן, צומת מוכר ששינה את פניו ונראה כאזור לחימה, עברתי בין שוטרים בדרכי הלאה. שוטר צעיר אחז בשרוולי וצעק ''היי'' ואני צעקתי חזרה ''עזוב אותי'' והמשכתי ללכת.
המעצר השלישי היה באבן גבירול. בריונים במדים אחזו את זיו והשליכו אותו לתוך הסוואנה. כולנו עמדנו סביב, והיינו עדים לזוועה. זיו שוחרר כעבור כשעה מוכה וחבול. מה מלמדים אותם שם בבית ספר לשוטרים? יש קורס לדחיפות ומכות?
בשלב מסוים נמאס לשוטרים. שוטר עם רמקול על הגב בעוצמה שהכאיבה לי למרות האטמים באוזניים, דרש מהמפגינים לעלות על המדרכה ואיים בקנסות. המפגינים שרו לו בתגובה: ''לא עושים מהפיכות על המדרכות'' והמשיכו ללכת עד שחזרו להבימה והתפזרו הביתה, הפעם ללא שירת 'התקווה'.
12,859 צעדים.