האמת שכשקטי, עדי, נאוה, ענת ואני סיימנו את הפירוק של 'ברית אמהות' ברביעי בבוקר, החלטנו לוותר השבת על בלפור. אנחנו זקוקות להפסקה ומפעם אחת שנשאר בבית המהפיכה לא תתמוטט חשבנו.
הטור שלי / נורית שרת
אבל אחרי שפורסם הציטוט של קובי יעקובי על סלמון טקה שאותו האשים כעבריין, חברותינו ממוצא אתיופי הודיעו שיעלו לבלפור בשבת למחות מול המשטרה. התייצבנו לעמוד לצידן. הן הגיעו עם שלט גדול עליו הכיתוב ''מאחורי כל קורבן עומד שוטר'' וקראו קריאות בגנות הגזענות ואת רשימת שמות הנרצחים על ידי המשטרה. שולה מולא, המלווה את הוריו של טקה בדיונים בבית המשפט, סיפרה בקול שבור עדויות מהדיונים ועל מה שנשמע כנסיונות טיוח ויחס גזעני. שולה שריתקה אותנו במעגל השיח האינטימי במשמרת המחאה, הרעידה אותי בדבריה. כשהיא סיימה לדבר היא התחבקה ארוכות עם טרי. גם אני חיבקתי אותה, ואת טרי והסתכלנו זו על זו בדמעות. יחד עם הצעירים הם המשיכו בקריאות לאורך שעות ארוכות. מול המרפסת של המשטרה, ליד הכיכר וגם ברחוב אגרון. ''דם זה דם, כולנו בני אדם''.
ב- 21.30 כרגיל, נשמעה כריזה על האיסור בשימוש במשרוקיות וזמבורות. חוליות שוטרים יצאו לציד. הפעם מפגינים ליוו אותם בקריאות 'משטרת זמבורות'. עקבתי אחרי כמה קבוצות שוטרים ולשמחתי אף אחד מהם לא מצא כלי מרעיש. שוטרת אחת עצרה ליד בחור שקצה אפו הציץ מהבנדנה. הם שוחחו ולהפתעתי במקום לתת לו דו''ח היא הוציאה מסיכה מהכיס נתנה לו אותה והם נפרדו לשלום. דרישת שלום ממציאות אחרת.
צילמתי בוידיאו אנשים ופתאום מהומה. שני שוטרים דיברו עם בחורה שעמדה בפינת אגרון. ובחור צעיר מכוסה בכאפייה צעק על אנשים וגם דחף. הכל קרה במקביל. התמקדתי במהומה עם הבחור עם הכאפייה, שהיה פרובוקטור וגורש הצידה ואז ראיתי קבוצת שוטרים סוגרת על מישהו אותו לא ראיתי. לפי צעקות האנשים הבנתי שזו היתה בחורה. ראיתי את קטי צועקת על שוטר, מנסה להתקרב ולעזור לבחורה ונהדפת. שמעתי את הבחורה מבקשת שהשוטרים ישמרו על שני מטר מרחק ואז היא תקום ותלך איתם. יותר לא ראיתי אותה. היתה צפיפות סביבה והרבה צעקות. לבסוף החבורה ירדה לכיוון אגרון. רק הבוקר ראיתי שפורסם ששוטרים הפשיטו אותה וגררו אותה למעצר בתחתונים וחזייה. ארבעה חודשים של הפגנות ואין נהלים מי רשאי לגעת באישה. שלושה ימים אחרי יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים ושוטרים מפשיטים בחורה. שוטרים גם דוחפים נשים ונוגעים בהן.
למה מותר לשוטר לגעת באישה?
ראיתי עוד כמה התגודדויות עם שוטרים. ואז את מצעד הבושה של קובי יעקובי. הוא הלך במורד אגרון כשמימינו שוטרת הלבבות ומשמאלו הצל שלו, הסמוייה שמלווה אותו באופן קבוע, ואחריהם קהל גדול של מפגינים שקוראים בקול: ''יעקובי הגזען סלומון הוא הקורבן'' כך הלך עד שהגיע למחסום אגרון והצטרף בפנים חיוורות לחבורת השוטרים שעמדה שם.
כשחזרנו לכיכר המעבר מאגרון היה חסום בגדרות ברזל, השוטרים יצרו מכלאה בכיכר. אבל כמה מפגינים אחזו מחסומים וגררו אותם הצידה ופשוט פתחו את המכלאה בפעולת התנגדות שקטה ללא כל התערבות של שוטרים.
ב-23:00 כריזות מחרישות אוזניים על האיסור בשימוש במגאפונים. ראיתי את לירון, משיבה לשוטרים במגאפון שלה ושואלת ''למה אתם כורזים ברמקול אם אסור להרעיש אחרי 23:00?''
תוך שניות שוטרים הקיפוה ולקחו אותה אל המרפסת, שם קיבלה דו''ח והמגאפון שלה הוחרם.
ביציאה משם שוטר דחף אותה. ראיתי איך פותחים עבורה את מחסום הברזל ובמקום לתת לה לצאת השוטר דוחף אותה. למה? כי הוא יכול.
לירון
ואז קבוצה גדולה של פקחי תנועה הסתערה על הכיכר. אבל הפעם הכיכר היתה פנויה ורוב האנשים עמדו על המדרכות. חמוטל ואני עמדנו על אי תנועה באגרון, ושוטר דרש מאיתנו לעבור למדרכה. בדרך עברנו ליד שוטר תנועה צעיר שצחק על חמוטל וקרא לה סבתא. הוא היה מאד מרוצה מעצמו ואנחנו המשכנו הלאה אל המדרכה. הייתי עסוקה בצילום וכשחיפשתי את חמוטל היא עמדה ליד שוטר תנועה שנתן לה דו''ח על חסימת התנועה. כל הסברינו שהתבקשנו לעבור למדרכה ולכן היא הלכה על הכביש לא עזרו. הוא רשם דו''ח וזה לקח הרבה זמן.
חמוטל
הצטרפנו לקבוצת האמהות שעמדו יחד עם כמה צעירים. כולם שרו שירי פרידה למכתז''יות שנסעו לדרכן ללא שימוש, ולקבוצות השוטרים שהתפנו משם. הצעירים שרו לנו ''לילה טוב לאמהות'' ונסענו הביתה.
אבל הבוקר כשהסתכלתי על הוידיאו של המעצר של הבחורה שצילמתי הרגשתי מחנק בגרון. התחושה ששמתי מחסום לרגשותיי נעשתה ברורה יותר. ראיתי שזאת היתה בחורה לכודה שם בין כל השוטרים. שמעתי אותה מבקשת שהם יתרחקו. צילמתי את זה. אבל לא חוויתי את הכאב שלה.
ובבית כשנכנסתי למיטה נרדמתי מיד. בלי לעבור בראשי על כל מה שראיתי ושמעתי.
אני לא יודעת אם הניתוק הרגשי הזה הוא מנגנון הגנה בריא שמאפשר לי להיות פעילה או שזה משהו אחר. אין לי נסיון במצבי לחץ כאלה ואני משכנעת את עצמי שזה בסדר. שהתיעוד שלי חשוב וכך אני יכולה לעזור יותר.
אבל זה מציק לי.