מה עושים כשהמחשבות מתנגשות בתוך הראש? נדמה שכל אחת רוצה להיות הראשונה שנכתבת על הדף הריק.
להתחיל בסוף? בהצלחה שלנו אתמול בירושלים?
להתחיל בהתחלה? בפעולה הראשונה שלנו אחרי הגשת כתב האישום נגד שי שדה?
או במחשבות לגבי הפעולות העתידיות שצריכות להמשיך את מה שקרה אתמול?
אולי צריך להסביר מי זה שי שדה, ומה כל העניין הזה של תהלוכות ׳׳בלתי חוקיות׳׳ וכתבי האשמה המוגשים נגד כמה מהפעילים.
הטור שלי / נורית שרת
את שי שדה, אחד מפעילי המחאה, אני מכירה מאז הקיץ. בחור גבוה מאד, תמיד מסביר פנים עם חיוך רחב ועיניים נוצצות.
לפני כמה שבועות שי קיבל כתב אישום מבית המשפט והואשם בהובלת תהלוכה בלתי חוקית.
כידוע החוק בישראל קובע שאין צורך בקבלת אישור על הפגנה, אלא אם היא בנושא מדיני. אך לתהלוכות יש לקבל אישור.
התהלוכות העממיות נגד השחיתות השלטונית ונגד ראש ממשלה מכהן המואשם בפלילים, מתקיימות זה חודשים רבים בירושלים ובתל אביב ללא הגשת בקשות לאישורים.
השתתפתי בעשרות תהלוכות כאלה. בירושלים לא שמעתי פעם אחת כריזה של המשטרה המבקשת מהקהל להתפזר היות שהתהלוכה אינה חוקית.
נהפוך הוא, המשטרה אבטחה את התהלוכות במשך חודשים רבים על ידי חסימת הצמתים ובכך למעשה אישרה את קיום התהלוכות. לפני מספר שבועות המשטרה הותירה אותנו לבדנו, ומאז אנחנו אלה החוסמים את הצמתים ונתקלים לא פעם בחמומי מוח המנסים לנסוע לתוך ההמון. לפני שבועיים נהג דרס את ג׳וד, אחת האמהות שעמדה בצומת עם ידיים מורמות תוך ניסיון לעצור את התנועה. הנהג, עם בנו הקטן במושב האחורי, המשיך לתדהמתה לנסוע והיא נפגעה קלות ברגלה. המקרה שודר באחד משידורי הלייבים בפייסבוק ואולי כתוצאה מכך בשבוע שעבר 2 שוטרים על אופנועים ליוו את התהלוכה.
בתהלוכות בתל-אביב, נשמעו אמנם כריזות שהתהלוכות אינן חוקיות, אך לא הוגש כתב אישום נגד אף אחד.
כששמעתי על כתב האישום נגד שי, לא הצלחתי להרדם.
מחשבותיי נדדו ונזכרתי בעצמי בראש תהלוכות. צועדת ראשונה ומצלמת את ההולכים. עוקפת את כולם ומחכה לתהלוכה כדי שאוכל לצלמה מתחילה ועד סופה. ואז כמעט הרגשתי את חומה של נורה שנדלקה מעל ראשי כמו בקומיקס וצצה בי מחשבה: אז יש להם גם צילומים שלי בראש התהלוכה. שיאשימו גם אותי.
למחרת נסעתי עם קטי להפגנה באום אל פאחם. בדרך לשם דיברנו על שי וכתב האישום, ולשתינו עברה אותה מחשבה בראש. מחשבה שהתגלגלה לקמפיין ׳׳גם אני שי שדה׳׳ אותו הפצנו ברשת. מסתבר שעוד כמה אמהות סבלו מנדודי שינה וממועקה באותו הלילה, ובכולן בער הרצון לפעול.
הפצנו תמונות של האמהות עם האפוד הצהוב עם הכיתוב ׳׳גם אני שי שדה׳׳.
עם הזמן נולד רעיון חדש: אם הם אשמים אנחנו אשמות, ואם אנחנו לא אשמות, הם לא אשמים.
כמה אמהות ייגשו לתחנת המשטרה מוריה בירושלים, ו׳׳יסגירו את עצמן׳׳, יודו באשמת הובלת תהלוכה. הרי שי, יגאל, זיו, זיו, נירון ודניאל המואשמים בהובלת תהלוכות ובעוד כמה האשמות מופרכות הם שעירים לעזאזל שתמונותיהם נקלטו במצלמות המשטרה המתעדת כל צעד ושעל בתהלוכות ובהפגנות והמשטרה מנסה לחבל במחאה דרכם.
אספנו צילומים של האמהות מובילות את התהלוכות והתארגנו לפעולה והכל בליווי של עורכת הדין גבי לסקי.
קטי, דפנה, ענת, רבקה, ארזה וג׳וד, שש אמהות אמיצות התנדבו להכנס לתחנת המשטרה ולהודות באשמה. צעד שעורר פרפרים בבטן לכולנו.
אתמול הגיע הרגע ונסענו לירושלים. על המדרכה ליד תחנת מוריה נאספו כמה עשרות אנשים. ברובן נשים וכולם לבשו את האפוד הצהוב והמדרכה זהרה.
שם הצטרפו שתי אמהות נוספות להכנס לתחנה, בתיה שאמרה לי ׳׳אני בת 83 ואני לא מפחדת, שיעצרו אותי׳׳ ועדי.
לפני הכניסה לתחנה ניתנו הצהרות מרגשות לתקשורת.
חמוטל גורי
נירון מזרחי וזיו ברטנפלד
חמוטל גורי ודפנה עפרון מהאמהות, זיו ברטפלד ונירון מזרחי מהצעירים ועו׳׳ד גבי לסקי.
כל אחת מההצהרות עוררו רגש עד דמעות ואפילו צמרמורת.
חמוטל סיפרה על הקמת ׳אמהות נגד אלימות המשטרה׳ בקיץ, מדוע הצטרפה ומה ה׳אני מאמין׳ שלנו.
דפנה דיברה על הכעס והכאב שהיא חשה כאם על הגשת כתבי האישום.
זיו סיפר על ההשלכות שעלולות להיות מהגשת כתבי האישום עליהם, צעירים בתחילת דרכם המקצועית שחייהם עלולים להיפגע קשות.
נירון סיכם את דבריו ׳׳לנו יש רוח וזה מה שמנצח ואנחנו ננצח בסוף כי אין לנו ברירה אחרת׳׳.
קטי בר
קטי היתה הראשונה להכנס לרחבה המגודרת. בתחילה השוטר מנע ממנה את הכניסה לתחנה ורק אחרי דין ודברים עם גבי לסקי, שמונה הנשים מלאו הצהרות בריאות, ואחת אחת נקראו להכנס לתחנה.
קטי נקראה ראשונה. כעבור רבע שעה היא יצאה וסיפרה שהשוטר החוקר היה אדיב, אך לא ידע איך להתייחס לבקשתה. ׳׳הובלתי תהלוכה לא חוקית, אני מבקשת להחקר׳׳ והוא: ׳׳מי אמר לך שהתהלוכה לא חוקית׳׳?
לבסוף הגיש לה דף נייר ריק, ולא מסמך רשמי של המשטרה וביקש ממנה למלא הצהרה.
וכך קרה עם כל האמהות האחרות. אחת אחת הן נקראו בשמן להכנס לתחנה והתבקשו למלא הצהרה.
שמונה אמהות שהודו שהובילו תהלוכות בישראל.
ענת טייטלבאום
ג׳וד בתיה ועדי
גבי סיכמה בהתרגשות את הפעולה, ואמרה שעכשיו יש לה טיעון לדיון של שי בבית המשפט השלום אחרי הצהריים.
נסענו לבית המשפט. שם פגשנו את שי, ולראשונה ראיתי אותו עם מבט מודאג בעיניים וחיוך כבוי. הוא מורחק כבר חודש מירושלים, ובדיון הנוכחי ידונו בהארכת ההרחקה, כנראה חודשיים נוספים.
נרגש מהתמיכה הרבה של האמהות וחבריו הוא וגבי נכנסו לבית המשפט.
בתום הדיון הם יצאו עם עיניים נוצצות.
שי סיפר שקיבל הארכה של חודש נוסף בהרחקה מירושלים והודה לגבי ולכל הנוכחים על התמיכה, הדיון הראשון במשפט נקבע ל-5 במאי.
גבי סיכמה את הדיון ואמרה שפעולת ההסגרה של האמהות אפשרה לה לטעון שהאכיפה כלפי שי בררנית. שמונה אמהות הודו בהובלת תהלוכה, איך זה שרק שי מואשם?
גבי ושי
הלילה שנתי לא נדדה, אבל מחשבה אחת לא עוזבת אותי. ומה אם כל אותם אלפי האנשים שצעדו בתהלוכות יגשו לתחנות המשטרה ויודו שהשתתפו בתהלוכה לא חוקית?