top of page
  • תמונת הסופר/תKetty Bar

המציאות הנחבאת במילים הנסתרות של הבנים.ות שלנו. הורסת אותם. הורגת אותנו

מי שפוקד על הבנים שלנו לעמוד מנגד, מופתע עכשיו, שאלו הם אותם כנופיות טרור - מתנחלים הפוגעים בבנים שלנו. אלו הם המיידים אבנים בחיילים, הם אותם "אלה" שחבטו באלות בראשה של סבתא בת 70 ואמא בת 40. הרמטכ"ל מגנה. דובר צה"ל, מפרסם בטויטר הודעת גינוי - "גינוי" המפקיר את חיי הבנים והבנות שלנו בשטחים הכבושים, היא גם הצהרת תמיכה באלימות המתנחלים ופגיעה בגופם, בנפשם וברכושם של אזרחים ישראלים "פעילי זכויות אדם" ובתושבים פלסטינים נטולי זכויות אדם. נדגיש כי למדנו מהילדים שלנו, המשרתים בשטחים הכבושים, כי החובה להגן על אזרחים ישראלים, לא חלה על אזרחים ישראלים המזוהים כשמאלנים ומזדהים עם הפלסטינים. >> בימים אלו השקנו מיזם תקשורתי "קולה של אמא", אימהות מפרסמות בקולן, את המציאות הנחבאת במילים הנסתרות של הבנים והבנות שלהן, המשרתים בשטחים הכבושים. סיפורים קטנים, הערות שוליים, בדיחה, דמעה וכאב גדול מגיע עם "שישבת" ובכל "רגילה", הדברים נשפכים לתוך המרק ומסתתרים בין הסדינים, המדים שנשלחים למכונה מביאים איתם את ריח הפחד וזיעת החרדות שנאצרו שם בימים האחרונים. האימהות כותבות לנו, מקליטות בקולן. יש לך קול השמיעי אותו, בסוף, זה ידוע כי רק הקול, הקולות שלנו, האימהות, יוציאו את הילדים שלנו מהשטחים הכבושים. שתפי, ספרי, דברי, ואל תשתקי.

הילדה התגייסה לפני שנה.
משרתת במודיעין. לא מזמן הראתה לי כתבה שפורסמה בתקשורת לפני כמה שנים - חיילים ביחידה שלה התנגדו לשימוש שנעשה במידע שהם אוספים בהאזנה לפלסטינים.
הם דיברו שם על גיוס משת"פים, על ניצול של הומואים, על סחיטה של חולים כרוניים שצריכים לצאת לטיפולים בישראל.
היא לא אמרה לי כלום במפורש, אבל הבנתי.
הבת שלנו לא נכנסת בלילות לבתים לעצור חשודים ולא חוקרת מבוקשים.
היא לא עושה את העבודה המלוכלכת.
אבל היא מבינה שהיא משרתת מנגנון אכזרי, שנוגד את הערכים של המשפחה שלנו, את המוסר שהיא מאמינה בו.
ההתעקשות לשלוט בפלסטינים יוצרת התנגדות, וכדי לדכא אותה צריך ריגול מתמיד. הריגול יוצר עוד התנגדות.
זה כדור שלג הרסני.
הרסני למדינה שלנו והרסני לבת שלנו.



הבן השתחרר לפני 12 שנה.

היה קצין חי"ר ושרת בשטחים גם בסדיר וגם במילואים.

הוא רואה את התהליך לאורך שנים- ההתנחלויות גדלות, אבל גם הישובים הפלסטיניים גדלים. התוצאה -

המתנחלים נשארים מיעוט קטן.

כדי לאבטח אותם הממשלות משקיעות מיליארדים.

מביאים עוד ועוד יחידות לשמור עליהם, מפקיעים שדות של פלסטינים וסוללים עוד כבישים.

מביאים כלים כבדים עם אבנים ועושים חסימות ביציאות מהכפרים, מסיבות בטחון.

בזמן האחרון פרסמו גם נתונים- יותר מחצי צה"ל מושקע בהגנה על ההתנחלויות.

על חמישה אחוז מאזרחי המדינה. טירוף.



כבר חודש היחידה של הבן מאבטחת מאחזים, ואנחנו לא ישנים בלילות.

הוא מספר לנו על הצעירים שחיים שם על איזו גבעה ומתכסחים

כל הזמן עם ערבים מהכפר שליד.

לפני שבועיים הייתה ליחידה שלו היתקלות לא נעימה איתם - קיבלו מהקצין פקודה לחסום את הכניסה לכפר, כי האלה מהמאחז תכננו להיכנס לחבל במכוניות.

כמה שעות אחר כך הם באו ואיימו עליו,

ויום אחר כך הציתו שדה על יד הכפר.

הוא בקושי העיר להם בחצי פה.

הצליחו להפחיד אותו.

בשביל מה מסכנים את החיים של הבן שלי?

בשביל לאבטח עבריינים?

אנחנו לא חוששים רק שייפגע פיזית -

בן של חברים ששירת בשטחים חזר עם פוסט טראומה, וכבר שנתיים לא מוצא את עצמו.




מֵאַחַר וְהַבְּעָיָה לֹא קַיֶּמֶת | אָסוּר לְדַבֵּר עָלֶיהָ כִּי אִם אַתָּה מְדַבֵּר עָלֶיהָ | זֶה אוֹמֵר שֶׁהַבְּעָיָה קַיֶּמֶת וְלָכֵן אַתָּה אָשֵׁם בִּיצִירַת הַבְּעָיָה

וְאִם הַבְּעָיָה לֹא קַיֶּמֶת | וְאַתָּה מֵעֵז לְדַבֵּר עַל בְּעָיָה לֹא קַיֶּמֶת | אֲנַחְנוּ נִסְתֹּם אֶת פִּיךָ נְחַסֵּל אוֹתְךָ | נִדְאַג שֶׁיְּפַטְּרוּ אוֹתְךָ כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים יִלְמְדוּ | לֹא לְדַבֵּר עַל בְּעָיוֹת לֹא קַיָּמוֹת.


מואיז בן הראש, "שפת הים" (הוצאת פרדס)

"היום רעולי פנים ביצעו לינץ' באישה בת שבעים. שמה הגר גפן. הם הכו אותה באלות עד זוב דם, ודפקו לה בראש אבנים.

היא מאושפזת בבית החולים עם שברים. לא הצלחתי לדבר איתה. יסמין, שהייתה שם, ראתה הכל. היא סיפרה, והלב שלי דופק בטירוף.

רעולי הפנים הגיעו מהתנחלות בשם מעלה עמוס, שליד כפר קטן, כיסאן. זו תקופת מסיק הזיתים. והגר, יחד עם מתנדבים ישראלים ופלסטינים, הלכה ללוות חקלאי מבוגר, בשם אברהים, שהאדמה שלו קרובה להתנחלות, ולכן הוא מפחד להגיע אליה לבד.

הנה העדות המזעזעת של יסמין, מילה במילה. גיביתי את דבריה עם עדויות של עוד שלושה אנשים שהיו שם.

יסמין דיברה בקול חנוק מבכי, וביקשה, לבקש מהגר, סליחה שהשאירה אותה שם, לדמם:

"כשהתקרבנו לאדמה של החקלאי היו בה שמונה מתנחלים, נערים, עם אלות. הם לא תקפו אותנו, רק קיללו. עברנו אותם וראינו שהם גבנו את כל הזיתים וריססו חומר כימי רעיל על העצים, שהורג אותם.

הם מרחו אותו על 180 עצי זית. אני כחקלאית יודעת, שהסם הזה מתחיל מהעלים, עובר לעצים, ואז לגזע. והורג הכל.

החקלאי שאיתנו, אברהים, אדם מבוגר, התחיל לבכות ולצעוק. אני התחלתי מהר לשפוך מים, להשקות את העצים, כדי להציל אותם. ידעתי שלסם לוקח זמן, עד שהוא הורג את העצים.

שמונת המתנחלים ניסו לגרש אותנו. אבל אנחנו שרנו. לא דיברנו איתם מילה. ניסינו רק להרגיע את החקלאי שלא הפסיק לבכות.

פתאום, מההר, ירדו אלינו עשרות, יותר מחמישים, וכולם רעולי פנים, עם אלות, ולחלקם היו מאצ'טות וסכינים, והיו שניים, ראיתי אותם בעיניים שלי, שהחזיקו ביד גרזנים. הם רצו אלינו והתחילו לזרוק אבנים בטירוף. בלי לראות בעיניים.



היו איתנו בנות. נערות בנות 14, ונערים, והחקלאי ואשתו המבוגרת. אף אחד לא ציפה שיתקפו אותנו ככה. אנחנו קבוצה שבאה להתנדב, לעזור לחקלאים שהאדמה שלהם קרובה להתנחלות.

עכשיו, הגר, היא צילמה הכל. אני חושבת, שהיא חשבה, שהם לא יתקפו אותה. כי היא מבוגרת, בת שבעים, והעור שלה, היא לא נראית פלסטינית. אנחנו היינו הם פירקו את הגר במכות. ואז גנבו לה את הטלפון, התיק, והמצלמה.

ראיתי איך הם הפילו אותה, על האדמה הסלעית, ואז הכו אותה עם האלות שלהם. בזמן שהחזיקו אותה. היא ממש צרחה. כמה מהם הביאו אבנים, והפילו לה על הראש, ממרחק אפס. הם הכו אותה ברגל, ובגב, ובחזה שלה בעיקר, שוב ושוב בחזה עם האלה. זה נמשך הרבה זמן ויש תמונות שמוכיחות את זה.

כל פעם שניסיתי להתקרב, קבוצה אחרת שלהם, זרקה עלי אבנים, ולא הצלחתי. ראיתי את הגרזנים והסכינים וידעתי שאם הם יתפסו אותי, הם ידקרו אותי.


אנחנו היינו רק עשרים, והם היו עשרות, וכולם צעירים. החקלאי ואשתו המבוגרת בקושי ברחו, והייתי איתם, וניסיתי לעזור להם.

אני מרגישה הרבה אשמה, שהגר נשארה שם. שהשארנו אותה שם. היא דיממה במשך זמן ואז הגיע אמבולנס ישראלי".



זוכרות את "הכר את העוכר", פרויקט ההסתה הגדול של "אם תרצו", זה התחיל שם ב2014 בתמונה ונגמר בלינץ 2022

המתנחלים מיד אחרי האירוע, הפיצו שקרים בלתי-יאומנים, הודעות לתקשורת כמו: הותקפנו.

שני מתיישבים נפצעו. קבוצה של אנרכיסטים וערבים מארגון פזעה הגיעו לעשות פרובוקציות.

ואשכרה, בתקשורת שלנו פורסמו כותרות כמו: "עימות בין מתיישבים לפעילי שמאל".

אני לא צוחק.


אני לא יודע אם היו תוקפים שנפצעו, אבל אם הם נפצעו, אז זה קרה כשהיו רעולי פנים, כשביצעו לינץ' באישה בת שבעים.

בני הדור שלי, כן, אתם, שלא יודעים דבר על הכיבוש, או יותר גרוע, יודעים ופשוט נותנים לזוועות האלו לקרות, יום יום.

מה צריך לקרות כדי שתעשו משהו?

למה אישה בת 70 שוכבת עכשיו בבית חולים מפורקת?

אתם לא רואים מה קורה סביבנו? איך יצרנו פה משטר אלים של כיבוש ועליונות יהודית?


מה יצרנו פה. מה יצרנו פה. אני שם קישור, בתגובה, לימי התנדבות של רבנים לזכויות אדם, בהם אפשר לצאת וללוות חקלאים פלסטינים. למסוק איתם זיתים, להביע סולידריות, למי שרוצה לעשות משהו.


כי בדרך-כלל תוקפים ככה חקלאים פלסטינים.

כי צריך לחזור לאותה נקודה, מאות אנשים בשבוע הבא, למען הגר ומיכל, מתנדבת נוספת, הגיבורות שנפצעו.

אני מצטער שלא עשינו יותר




bottom of page