ישנה אמרה שהולכת כך: מסע של אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד.
המסע של האימהות אל עבר חברה ללא אלימות שבה יוכלו ילדנו לחיות בבטחה התחיל בצעד אחד אמיץ קדימה בכיכר פריז.
צעד ששם את האימהות בין המפגינים לבין השוטרים האלימים שניסו לדכא את המחאה.
על אותה אלימות שהצריכה התערבות אימהית פיקד קצין המשטרה קובי יעקובי.
מהר מאד הפכנו לחומת מגן של המפגינים ולעין הצופה בשוטרים ששכחו את תפקידם והפכו ממגיני האזרחים לתוקפיהם, ממשרתי ציבור, לעבדים של דיקטטור, מכוחות ביטחון, למקור כל הפחדים של אזרחים דעתנים.
נשבענו אז לכל שוטר אלים שאנחנו לא נשקוט עד שהוא ישלם במדיו על מעשיו, שכן אנשים כאלו מועלים בייעוד המשטרה ואין להם את הזכות לקבל את ההיתר האזרחי שאנחנו מעניקות ומעניקים לנשיאת נשק ושימוש בכח עבור משימת ההגנה על המרחב הציבורי.
ואכן מאז עוד ועוד שוטרים אלימים מצאו עצמם מחוץ למשטרה, אחרים כרגע בעיצומם של הליכים משפטים ונוספים בקרוב ימצאו עצמם במצב דומה. אבל הקצין האחראי, קובי יעקובי, טרם שילם על חטאיו.
חשבנו שיש עוד זמן, שניתן לנהל מאבקים נוספים במקביל וזמנו של קובי יגיע, אך לאחרונה התבשרנו שמר יעקבי מועמד לקידום במשטרה. לא נזיפה, לא פיטורין, קידום.
כאן אנחנו האימהות צועדות פעם נוספת צעד קדימה, עומדות אל מול המשטרה פנים מול פנים ומסתכלות להן בעיניים ואומרות: די.
די לאלימות, די לשקרים, די לקובי יעקבי.
על התנהלות קובי ופקודיו יש אין ספור עדויות ותיעודם – שוטרים אלימים שהכו מפגינים, חפנו שדיים של נשים, הטיחו קשישים על המדרכה, פצעו קטינים, זרקו מפגינים אל עבר גלגלי מכוניות נוסעות, הביעו את דעתם הפוליטית בתפקיד בניגוד להנחיות, התעלמו מתקיפות של מפגינים על ידי אזרחים, ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד...
קובי, שמתוקף תפקידו היה אמור לאבטח את המרחב ולאפשר את זכות ההפגנה, עשה את ההפך הגמור ובמצוות אדוניו מבלפור ריגל אחרי מפגינים, השתמש נגדם באמצעי מודיעין, חיטט להם בפלאפונים וברשתות החברתיות, ניצל חולשות שלהם ותלונות משטרתיות שלהם נגד בריונים בחייהם כדי לכופף את ידם ולשבור את רוחם, פלרטט עם מפגינות נשואות, ניהל מדיניות של מחסומי לחץ, מכתזיות, אלות, ותקיפות מפגינים באזורים חשוכים מחוץ לעין המצלמה וכל זאת עם חיוך על שפתיו וניסיון להציג עצמו כשוטר שקול ואובייקטיבי שעה שהוא מתחנף לנציגי השלטון באופן פומבי ותוקף כל אזרח שמעז לבקרם ואף מנצח על מעצרי שווא שכללו שהות ממושכת בבתי מעצר ולבסוף תמיד נזרקו מבתי המשפט.
אז לאלו שאולי אומרות ואומרים "מה נזכרתן עכשיו? עברה למעלה משנה, יש דברים חשובים יותר לטפל בהם" אנחנו אומרות לא ולא. קידומו של קובי יעקבי במעלה הסולם המשטרתי הוא מסר לכל השוטרים שהריקבון מבורך, האלימות מתוגמלת והבזוי הוא הרצוי. המסע הארוך שהתחיל באותו צעד ראשון בבלפור חייב לעבור דרך סיום הקריירה של קובי יעקבי. זה לא צעד אחורה, זה עוד צעד קדימה אל עבר חברה צודקת ומשטרה נקיית כפיים.
ונסיים באחד הדברים שקובי הכי שנא בבלפור: שירה. בשירן הידוע "יעקב" שרות נשות להקת ללדין על יעקב שחלם שהוא אחד מהמלאכים ומשרת את מצוות האל, ובחלומו טיפס יעקב בסולם מעלה מעלה עד שלפתע התעורר ומצא עצמו לבד במדבר. ובכן קובי, זוהי קריאת ההשכמה שלך. אתה לא מלאך ואתה לא תטפס מעלה בסולם הדרגות. עכשיו אלו אנו הנשים שצועקות "הלו יעקב! אתה לא לבד בעולם", אנחנו עדיין כאן, צופות בך, אוספות עדויות על התנהגותך הבזויה והאלימה, על ברית השתיקה שקיימת עם פקודיך, ועל כל מעילותיך בשליחות המקודשת שנשלחת על ידנו לבצע.
ברית האימהות תעצור את הטיפוס שלך בסולם הדרגות ותגרום לך לשלם על כל מכה, על כל חפינה, על כל מעצר שווא. אתה קובי לא תהיה מפכ"ל, אתה לא תהיה שוטר, אתה לא תתקדם כי אנחנו לא נעצור.
קובי יעקבי, ביססת את מעמדך בהכאת אימהות עד לכדי דמעות, עכשיו אתה תחזור בעצמך לבכות לאמא.
מעקב שבועי - קובי יעקובי בבלפור - עדות ראיה
"בקובי יעקובי נתקלתי לראשונה, כמו רבים אחרים, במחאת בלפור. היה מתהלך בין המפגינים כטווס, מוריד פקודות "הסתערות" לשוטרים שפורצים קדימה מבלי לראות את מי הם דורסים, במי הם פוגעים.
בשבת ה- 24/4/21 פגע קובי יעקובי בבני, בעת שכרז במגפון ליד המסך השחור.
בני עמד בין מפגינים נוספים ודיבר במגפון. דיבר. לא הסית. להיפך; וכפי שניתן לראות בסרטון הוידאו בקישור המצורף, לפתע הגיח קובי יעקובי, חנק
אותו עם רצועת המגפון, גרר אותו מעבר לווילון השחור וכך, כשהוא אזוק, הוטח לרצפה בעוד פקודיו של יעקובי בועטים בו ומסרבים לצלם את מעשיהם.
בני נלקח למעצר וחקירה, וכששוחרר ב 8 בערב פונה ע"י חבריו לבית חולים שם אובחן כסובל מזעזוע מוח, פגיעה במרפק וחשד לסדק בצלעות.
הנזק הפיזי והנפשי שנגרם לבני באותו יום פגע בו אנושות. הנזק שנגרם למשפחה בעקבות זה גדול אף הוא.
ברגע אחד הבהיר לי קובי יעקובי כי מה שחשבתי 60 שנה, שהמשטרה נועדה להגן עלי, האזרח, ולאפשר לי לממש את זכויותיי כאזרחית, היה שגוי לחלוטין. קובי יעקובי פגע באזרחים שומרי חוק שכל "חטאם" היה לדרוש סילוק מושחתים ושחיתות; ובמקום למלא את ייעודו כמגן החוק, הפר אותו בעצמו ואף שיקר לגבי זה.
האיש אינו ראוי ללבוש מדי שוטר, קל וחומר לקידום."
אורנה נאור, עדותה של אמא
אני מתנצל שי אבל אני באמת לא יודע איך יכולת אחרי הדברים שאמרת לי לאחר הלינץ' שהוא ביצע לי. אני לא מאחל לאף אחד להתייתם מאב, וממש לא פוסל כל שוטר באשר הוא שוטר
אבל ללכת לחבק אדם שפגע פיסית בחברים שלך זה מקסים מצד אחד, באמת, אבל ממש פוגע עבור הצד השני. המרפק שלי עדיין לא וכנראה לעולם לא יהיה אותו דבר בגלל הלינץ' שהוא הוביל נגדי. שלא לדבר על הפוסט טראומה מהאירוע שעדיין מבעית אותי.
אני יודע שאתה עושה זאת מתוך יושרה, אהבה והכלה ולרגע לא מפקפק בכבודך או כוונתך, אבל אמרת לי באותו יום שזה משנה דברים והם לא יחזרו להיות כפי שהיו, אמרת לי שהזדעזעת ממה שעולל לי.
האם לא היה בכך דבר? או שמא זאת הייתה סולידריות בערבון מוגבל עם תוקף שכעת כבר פג? אתה יודע שמעולם לא הייתי מאלה שתקפו אותך על קשריך אתו או אף שוטר אחר ותמיד הערכתי (ועדיין מעריך) אותך, ולא אשכח לך פעולות כמו היותך הדוכן היחיד שחילק בגדים בחינם לאנשים הקפואים באחד מלילות המכתזיות הקרים, אבל רבאק! זה לא סתם להיפגש עם שוטר שהיה אחראי על המרחב שבו הפגנו, אתה נפגש עם התוקף שלי, עם הפרצוף שמופיע לי בסיוטים, החיוך הזחוח שאני רואה בכל תזוזת מרפק קשה וכואבת, האיש שסדק לי שתי צלעות, גרם לי לזעזוע מוח, ואז עצר אותי לשש שעות ללא טיפול רפואי כדי ששוטרים שלו יקללו אותי בתחנה וחוקר ירצה לי כמה שביבי חף מפשע.
המגפון שלי עד היום לא הוחזר, כנראה בגלל זה הוא ופקודיו סירבו להגיש לי צו תפיסה עליו בזמנו. אבל זה מאד סימלי שלקח לי את המגפון כיוון שבהרבה אופנים באותו יום הוא שדד ממני את הקול שלי.
אז אני מצטער, ואתה יודע שאני אוהב אותך, אבל מאד מאד קשה לי לקרוא את הפוסט הזה, ולא רק בגלל הדמעות שהוא מוציא ממני. איל נאור בתגובה לפוסט של שי
"באחד מהערבים המתוחים והאינטנסיביים במהלך מחאת בלפור הגיעה השעה שתמיד הייתה מועדת לפורענות. אותה שעה שבה פנו כוחות המשטרה לפינויים אלימים של המפגינים. למה? ככה, כי הם יכלו, כי כך הורדה הפקודה מיעקובי לשומר ולכל מי שהיה בשטח.
באותו ערב הסתובבתי ברחוב אגרון, צופה ומלווה לאוטובוס העצורים את הצעירים שנגררו בכח. אחת מהצעירות הבולטות במחאה הלכה ברחוב, ללא שום כוונה להתפנות. התקרבו אליה מספר שוטרים ואיתם גם קובי יעקובי. הצעירה, שכבר עייפה מהתעמרות השוטרים, הבינה שהיא המטרה הבאה ומיד 'נזלה' אל הכביש, כפי שלמדה – התנגדות פסיבית. יעקובי עמד מעליה, פקד לקחת אותה ומתוך שפת הגוף שלו פרצה אלימות, אליה הגיבו גם השוטרים כאשר גררו את הצעירה. יעקובי הלך בעקבותיהם וצרח: 'אותה תשאירו לי, היא שלי'. מאוחר יותר נודע לי שהמשך הערב של אותה צעירה היה מטלטל וקשה. למה? כי הוא יכול היה...
לא האמנתי שהמדובר באותו איש נעים הליכות לכאורה אותו פגשתי לראשונה בצעדת הנשים בתחילת המחאה, 'ראיתי אותך כבר כמה פעמים, אתה פה הרבה' אמרתי לו. בחיוך חשף שיניים ואמר 'כן, נכון'. לא הצטיינות ולא התקדמות בסולם הדרגות מגיעות לאדם אלים כל כך!" עדותה של אמא בתפקיד
הודעת מועצת האימהות למיגור אלימות השוטרים:
כל מי שנפגעה ונפגע מידי קובי ו/או פקודיו מוזמנות ומוזמנים לשלוח לנו עדויות נוספת. ניתן גם בעילום שם. כל עדות מגדילה את כוחנו לשים סוף לאלימות המשטרתית. אנחנו מבטיחות להמשיך לעדכן עם התקדמות ההליכים בנושא סנ"צ יעקבי עד לסיום הסאגה המביכה עבור משטרת ישראל. עדויות, תמונות, וידיאו, פוסטים שפורסמו בזמן אמת להעביר למייל ima@imahot4.com