הגענו מוקדם לירושלים. חנינו קרוב לבלפור והלכנו לכנסת. הלכנו ברחוב קטן שבו הרבה גברים התפללו מחוץ לבית כנסת. כיבדתי אותם ולא צילמתי. בחור צעיר עם פאות ג׳ינג׳יות, שבמקום ובזמן אחר אפשר היה לקרוא לו עלם חמודות, נעמד קרוב אליי וצעק: ׳׳תחזרו לתל אביב׳׳. צעקתי אליו בחזרה, שאין לו זכות להגיד לי איפה להיות והוא ענה לי שאני לא גרה כאן. הוא חזר על קריאתו ואני המשכתי בהסבריי עד שגבר מבוגר הניח יד על כתפו והרחיק אותו ממני.
הטור שלי / נורית שרת
בכנסת התאספו האנשים וכשהגיעה התהלוכה מגשר המיתרים יצאנו לדרך לבלפור. תהלוכה ענקית ושמחה שהלכה בפיתולים ועברה ברחובות ראשיים וקטנים.
בבלפור התמזגנו עם עוד המוני אנשים ושם לקולו הרועם של ישי הדס צעקו כולם ׳ביבי הביתה׳ ו׳לך׳.
רגעי ההנאה והאימה מתמזגים בבלפור וכך היה גם אתמול. ראיתי מהומה של שוטרים וצעקות וסביבם מעגלים של אנשים. ואז שוטר ושוטרת יצאו מההמון ואני אחריהם. השוטרת הצעירה סידרה את השיער והשוטר אחז זמבורה אדומה בידו. מצא את הגביע הקדוש. שוב אחרי תשע וחצי השוטרים נשלחים לשלוף זמבורות וכלי נגינה מידי אנשים. אסור לנגן, אבל אין אף חוק שקובע שאסור להחזיק כלי נגינה ביד. ולמרות זאת בכל שבת אותו סיפור.
ופתאום שוב תהלוכה שיצאה מאגרון וירדה לכיוון גן העצמאות, הפעם דרך בית הקברות המוסלמי. הלכנו בחושך ובירידה חזרה לאגרון מחסום. מישהו צעק ללכת שמאלה וכולם פנו שמאלה וירדו חזרה לכביש בקפיצה מהחומה. מישהו נתן לי יד והופ ירדתי גם אני. המשכנו ברחוב קטן ומשם בסמטה חשוכה וצעדתי עם כולם בלי לדעת לאן הולכים. חשבתי על ברוס לי והעצה שלו ׳׳הייה מים׳׳. קראתי בשבוע שעבר שהתהלוכות האלה שהתחילו בתל אביב וקורות גם בירושלים הגיעו הנה מהונג קונג והן בהשראתו של ברוס לי. מתחילים בתהלוכה ליעד לא ידוע וכשנתקלים במחסום עוברים אותו או שמתפזרים לצדדים ונפגשים אח׳׳כ. ברוס לי מסביר את זה כל כך יפה.
צעדנו ליד מלון דוד המלך וימקא ובחזרה ואז בממילא שתי התהלוכות נפגשו והמשכנו יחד לכיוון העיר העתיקה ושם פנינו דרומה. ראיתי טור שוטרים רצים במעלה ההר, ואז יורדים בריצה בחזרה לכביש. הייתי בסוף התהלוכה ופתאום השתנה הכיוון וכולם חזרו לאחור ועכשיו הייתי בראש. ושוב אותם שוטרים בריצה קלה בעלייה אוגפים אותנו מימין. התהלוכה המשיכה כשהחומות ברקע וחסידים בחולצות לבנות ואפילו אחד עם שטריימל צופים בנו, וחזרה לכיכר פריז.
הלכתי מאחור וצילמתי כמויות של שוטרים בחולצות רטובות מזיעה, ורגע קומי אחד של שוטרת הלבבות הולכת ראשונה ומידי פעם מדלגת כשאחריה שורות של שוטרים.
השעה האחרונה היתה מלאת היתקלויות. ראיתי שוטרים דוחפים, מכים, צועקים, מחפשים עילות לתת קנסות ומבצעים מעצרים. ראיתי בחורות צועקות על שוטרים, מסבירות להם שהם עוברים על החוק. שיום אחד הם יתביישו במה שהם עושים. ראיתי בחורה שוכבת על הכביש בהתנגדות פסיבית לפני מעצר עד שארבעה בריונים הרימו אותה וסחבו אותה לאוטובוס המעצרים. היא נעמדה על המדרגות סימנה וי בשתי הידיים ונכנסה לאוטובוס.
ראיתי קצין בכיר מתנהג כשוטר זוטר, מאבד את עשתונותיו ותופס בחורה בברוטליות. הבחורה וחברותיה קראו לו להפסיק עם האלימות וכך גם כל מי שעמד סביב, אבל הוא במקום לשחררה קרא לתגבורת ואותם שוטרים בריונים תפסו אותה והעלו גם אותה לאוטובוס. כעבור דקות היא שוחררה.
בדרכנו למכונית, ליד כיכר פריז בחורה צעירה בחצאית מיני ונעלי עקב צעקה אלינו: ׳אתם בושה למדינה׳. בלי לחשוב צעקתי חזרה ׳את בושה למדינה, את לא מכירה אותי למה את מדברת אליי ככה?׳. היא התרחקה ואנחנו נסענו הביתה.