ככה לא נראית משטרה של דמוקרטיה

Updated: Feb 4


יום ראשון ואני עייפה כרגיל אחרי בלפור.

הפעם לא ראיתי אלימות, לא צעדתי אלפי צעדים ואני עייפה.

עייפה מלראות שוטרים. במדים שחורים, אפורים או ירוקים, ברגל ועל אופנועים, משקיפים מהמרפסת והולכים בינינו.

עייפה מלשמוע שקרים.

עייפה מלראות מחסומים וגדרות ברזל.

עייפה מלשמוע ''אבל מה ההפגנות האלה עוזרות?''

עייפה, ובכל זאת מתייצבת בכל חמישי בהבימה ובכל שבת בבלפור.



הטור שלי / נורית שרת


ההפגנה בחמישי היתה סולידית. תל-אביב הוכיחה פעם נוספת שהיא לא ירושלים. המשטרה היתה שם כדי לאפשר את התהלוכה ולשמור על הצועדים ולא כדי להתעמר בהם.

צעדנו דרומה ללוינסקי ובפיתולים חזרה להבימה דרך כיכר רבין. חלק מהזמן צעדנו על הכביש בין מכוניות ואוטובוסים לקול צפצופים וקריאות תמיכה. ואפילו פועלי הרכבת הקלה הניפו ידיים