• Ketty Bar

תדע כל אם ישראלית שיש שם אם עברייה שמקדשת את האדמה על חשבון עתיד הבנים והבנות שלנו

עודכן: 11 במרץ

"אני לוחם בשירות סדיר. באחת הפעילויות הייתי צריך לאבטח פתיחת שערים חקלאיים. לשער הגיעו מהצד הישראלי קבוצה של ישראלים יהודים עם מדריכה שהסבירה להם על השער (בעיקר דיברה שטויות אבל שיהיה), ואחד הישראלים החל לצלם. ניסו להגיד לו שאסור אבל הוא לא שמע, אז הבהרתי לו שזה שטח צבאי ואסור לו לצלם והוא הפסיק. לא היה בכלל מה להסתיר, אבל גם אם היה קורה במחסום משהו מעניין אני מרגיש שצריכה להיות לאדם הזכות לצלם עובדי ציבור. השאלה שלי היא האם להבליג על נהלים שאינם נכונים בעיני או לפעול אך ורק לפי נהלי המערכת? הבלגה מרגישה לי נכונה יותר, אבל אני יודע שאם כולם יעשו זאת הצבא יקרוס." >> מכתבו של אורי בן 20 למחלק המוסר


מבקשת את תשומת לבכן, קראו עד הסוף >> תנועות של נשים ואימהות כבר עשו היסטוריה בעולם כולו - וכאן אצלנו בזכות מחאה ציבורית אדירה שהובילה תנועת ארבע אימהות, הוציאה את הבנים שלנו מלבנון אחרי שנים עקובות מדם. זה אפשרי, השטחים הכבושים זו מדיניות ולא בטחון גבולות המדינה. לחתימה על העצומה



סרבן מצפון יקר, // יוענה גונן, הארץ 09/08/2017


ראשית, אבהיר לקוראים כי "שערים חקלאיים" הם מעברים בגדר ההפרדה, שמשמשים חקלאים פלסטינים להגיע לאדמות שבבעלותם, שנכלאו מהצד השני של הגדר ב"מרחב התפר". לפי נתוני בצלם, המעבר של החקלאים, שהם הבעלים החוקיים של האדמה ומתפרנסים ממנה, מותנה בתיאום עם המינהל האזרחי ובקבלת היתר ממנו, וגם אז רבים מהשערים נפתחים רק פעמיים או שלוש ביום, לרוב לשעה בלבד, וחלקם רק בחלק מחודשי השנה. בפועל, זו עוד דרך למרר את חייהם של פלסטינים ולפגוע בזכותם לחופש תנועה (בתוך השטחים עצמם - לא מדובר בכניסה לשטח ישראל).


קשה לקבוע איך מוסרי להתנהג בסיטואציה שהיא מראש בלתי מוסרית. השער שאבטחת הוא חלק מגדר שמשמשת להתעמרות בפלסטינים ולהרחבת הסיפוח של שטחיהם, גדר ששופטי בית הדין הבינלאומי בהאג קבעו כבר ב-2004 שהיא נוגדת את החוק הבינלאומי. לפיכך, עצם הנוכחות שלך כמאבטח של הגדר הזו מלכתחילה אינה מוסרית, גם אם תתנגד לנהלים פעוטים שקשורים בה.


ובכל זאת, כדי לענות על שאלתך נתעלם מכל זה ונעמיד פנים שאפשר לנתק את ההתלבטות הנקודתית מתוך ההקשר הרחב. אכן, יש חובה מוסרית לציית לחוקים ולנהלים, משום שמטרתם להפוך את החיים בצוותא לנסבלים ולמנוע מאנשים לרמוס זה את זה. אבל יוצאים מכלל זה חוקים שהם חלק ממערכת חקיקה שמבקשת להרע ולגרום נזק – ואשר אליהם יש לנו חובה מוסרית להתנגד (גם כאשר המדינה דורשת שנציית להם).


האם הנוהל שהזכרת הוא כזה? אבחן את העניין משני כיוונים. ראשית, לא ברור לי מהו אותו "שטח צבאי" שעליו הכרזת ושבגינו אסרת על הצילום. למיטב ידיעתי, אין איסור על צילום השערים החקלאיים בגדר ההפרדה ואין מדובר בשטח צבאי.


צה"ל עושה שימוש תכוף ובלתי חוקי בהכרזות על "שטח צבאי סגור", בין השאר לצורך פיזור הפגנות חוקיות, וזאת בניגוד לכללים הנדרשים להכרזה על שטח ככזה. מעבר לכך, לפני כמה חודשים נחשפה במסגרת תביעה אזרחית פקודה צבאית (שתוקפה פג ב-2015, אבל ודאי הוחלפה בפקודה דומה), שקובעת כי "אין מניעה חוקית לצלם באיו"ש, ובכלל זה אין מניעה חוקית לצלם את חיילי צה"ל, לרבות במהלך פעילות מבצעית". הכוונה לצלמי עיתונות, אבל מצד שני הכוונה גם לשטח צבאי סגור שהוכרז באופן חוקי, ולא לשער חקלאי שהחלטת על דעת עצמך או שהחליט המפקד הזוטר שלך שאסור לצלם אותו. כך שנראה שאין פה שום נוהל חוקי שעליו אתה אמור להקפיד.


שנית, כפי שציינת יש חשיבות לתיעוד חוקי של פעילות הצבא, כדי למנוע התנהלות לא חוקית ואלימות מצד חיילים, וגם הצבא הכיר בכך בפקודה שהוזכרה לעיל. אם כן, גם אילו היה נוהל כזה מבחינת החוק, הוא היה נוהל מזיק ומסוכן והייתה עליך חובה להתנגד לו מבחינה מוסרית. לא הצבא קורס כשחיילים מסרבים לפעול באופן לא חוקי ולא מוסרי, אלא פעילויות בלתי-חוקיות ובלתי-מוסריות של הצבא הן שמתערערות.


במסה המפורסמת "אי-ציות אזרחי", שפרסם הפילוסוף הנרי דייוויד ת’ורו ב-1849 על רקע התנגדותו לעבדות ולמלחמת מקסיקו-ארה"ב, הוא כותב: "אם אופיו של העוול הוא כזה שהוא דורש ממך להפוך לסוכן של עוול כלפי אדם אחר, אז אני אומר, עבור על החוק". לא אקרא לך לעבור על החוק (עם כל הכבוד, ת’ורו לא היה צריך לחשוש משב"כניקים ומטוקבקים), אבל כן אציע לך להשתדל ככל יכולתך להימנע מלהפוך לסוכן של עוול כלפי אדם אחר.




"כל אדם סביר שהיה נתקל במעשי האלימות הללו היה מיד מנסה לעצור אותם. רק לא כוכבי. הוא, הקטלני שבמפקדי צה"ל, מתגלה כרכיכה החוששת מחבורות המתנחלים האלימות...העניין בכלל לא משפטי ולא פיקודי. מדובר קודם לכל בעניין אנושי מוסרי. לא צריך ללבוש מדים או להצטייד בספרי חוק כדי לראות להבין להרגיש ולנסות לעצור את ההתקפות הברוטליות הללו של חבורות בריונים טרוריסטים יהודים בשטחים נגד פלסטינים, נגד פעילי שמאל ונגד חיילי צה"ל ומג"ב. אם כוכבי-קטלני לא חושב שזו סמכותו ולא נותן את הפקודה המתאימה לחיילי צה"ל ומפקדיהם בשטחים, הוא יכול פשוט לארוז את פקלאותיו מהלשכה בקומה ה-14 ולצאת לפנסיה עם התוספת שיזם. אין לו יותר מה לעשות שם." "צבא בפיקוד רמטכ"ל קטלני", איתי לנדסברג נבו , זמן ישראל





בּוּמרנג. // שמעון זנדהאוס


כמו עוד כמה דברים אוסטרליים, קנגוּרו ודינגו למשל, אף פעם לא הבנתי איך פועל הכלי הזה, בּוּמרנג. איך הוא יודע לחזור ליד אחרי שהעפת אותו רחוק. מה שכן הבנתי הוא שכל מה שקורה בשטחי יהודה ושומרון, עשרים, שלושים קילומטר מהבית, יחזור אלינו, יזלוג מעבר לגבולות הקו הירוק, ויחלחל אלינו הביתה.


הבנתי שלחייל צעיר שמעיף באישון לילה בבעיטה את דלת ביתה של משפחה, שולף ממיטותיהם הורים וילדים מבועתים, הלומי שינה, ועורך חיפוש פולשני על גופם ובכליהם, לא תהיה לו בעיה לכסח את הצורה למישהו שלא בא לו טוב בבר תל אביבי, חיפאי או ירושלמי.


הבנתי שלפורעי גבעות, גוזלי אדמות לא להם, מקימי מאחזים בלתי חוקיים, מיידי אבנים, גודעי מטעי זיתים, תוקפי נשים, זקנים וטף, שאינם נענשים על פשעיהם, לא תהיה בעיה לפגוע בחיילי צה״ל, להשחית רכוש צבאי, להכות ולפצוע יהודים, לזלזל במדינה, להפר את חוקיה ולכפור בריבונותה.


הבנתי שכשהריגת ילדים וצעירים פלסטיניים בידיי חיילים ושוטרים הופכת לנורמה, היד קלה על ההדק כלפי צעירים ממוצא אתיופי.


הבנתי שחיילים שעוצרים אדם בן 80 על לא עוול בכפו ומפקירים אותו למות בקור לאחר שהתעללו בו, איבדו צלם אנוש. מי שאינו נחשב לאדם בעיניהם, חייו שווים כקליפת השוּם, ומחר אלה יכולים להיות את, אתה ואני.


הבנתי שמדינה שמקיימת בו-זמנית שתי מערכות חוקים שונות, החוק הישראלי לאזרחי ישראל וחוק השיפוט הצבאי לאוכלוסייה כבושה, אינה יכולה לטעון שמתקיים בה עקרון השוויון בפני החוק שהוא אבן יסוד למשפט צדק.


הבנתי שלמשטרה ולשב״כ המפעילים תוכנות האזנה וריגול נגד תושבי השטחים הכבושים, לא תהיה בעיה בתנאים מסוימים תחת שלטון מושחת ומשחית, לעשות בהן שימוש גם על בעלי תפקידים רגישים, על יריבים פוליטיים, על מפגיני בלפור ועל כל אחת ואחד מאיתנו.


ככה זה, פשעי הכיבוש הם מגיפה שאינה יודעת גבולות ואין חיסון מפניה.



לחתימה על העצומה


תנועת ״ארבע אמהות״ שהובילה ליציאת צה״ל מדרום לבנון זכתה לתשומת לב תקשורתית והתקפלות ביטחוניסטית בזכות אלפי אנשים חתמו על עצומת הזדהות עם דרישת האימהות להוציא את הבנים מלבנו כל השנים האמנו והסכמנו לשלוח את הילדים שלנו לשרת בשטחים למען ביטחון המדינה, אבל הביטחון שלנו בצדקת השירות בשטחים הופר: שלטון צבאי על מיליוני בני אדם, וצבא שכבר מזמן אינו צבא הגנה לישראל, אלא צבא הגנה על 132 התנחלויות, 140 מאחזים לא חוקיים וגזל אדמות. אנו קוראות לכן ולכם לחתום על העצומה ולשתף את הפוסט, את הקמפיין בזזים עם כמה שיותר חברות ואימהות המטרה להשיג 100,000 קולות ושותפות לדרישה להוציא את הילדים מהשטחים. >>>לחצו על הקישור



מה עושות? // ורד לי הארץ

"אמהות נגד אלימות" היא תנועת שטח בייסודה, שהחברות בה מתעדות את הנעשה בהפגנות ובמחאות ולא מתעמתות עם המשטרה אלא מהוות חיץ בין המפגינים לשוטרים, זאת במטרה להנכיח את הממד האנושי, האמהי של ההתנגדות לאלימות. "אנחנו מביאות נוכחות של אמהות שהיא מרככת לתוך זירה של הפגנה", מסבירה גורי. "הרבה פעמים אנחנו רק נותנות חיבוק או מניחות יד על הכתף של המפגינים. זה יכול להיות גם רק להביא משחקים לילדים בכפרים בדרום הר חברון ולשחק איתם או להוריד את מפלס האלימות בהפגנה ולהכניס אווירה יותר מרגיעה. אני תמיד מתרגשת עד דמעות כשמפגינים באים ואומרים לנו 'תודה לכן, אתן לא מבינות מה הנוכחות שלכן מביאה'".


בנוסף, התנועה מפעילה אתר ופעילה ברשתות החברתיות, שם היא מעלה את המודעות כנגד אלימות המשטרה. כמו כן, אחת לשבוע, מדי יום שני מקיימת התנועה מפגשי למידה בזום בהנחייתה של גורי, בנושאי פמיניזם, שלום וביטחון ואקטיביזם לשינוי חברתי. היום (שני) יתקיים מפגש עם חברת הכנסת גבי לסקי (מרצ); ובשבוע הבא יתקיים מפגש עם האקטיביסטית יולי נובק, שפרסמה לאחרונה את ספרה "מי את בכלל? ״. >> להצטרפות


מוזמנות להצטרף אלינו לפעילות שלנו: ביום שישי 11/02 האימהות מתל אביב, ירושלים ונצרת יוצאות לסיור בחברון, ביום ראשון 13/2 חוג בית בתל אביב וביום שני 14/2 בשעה 20:30 אמהות לומדות עם חמוטל מארחות את יולי נובק בZOOM >> קישור ליומן ללוח האירועים >> קישורים ופרטים נוספים נשלחים במייל לנרשמות



#תוציאו_את_הילדים_שלנו_מהשטחים_הכבושים #זזים #שוברים_שתיקה #מחסוםווטש #אמהות_למען_החיים #גבי_לסקי #ורד_לי #הארץ #יולי_נובק

297 צפיותתגובה 1

פוסטים אחרונים

הצג הכול