שייכת יותר מתמיד
יומן מהפיכה בסדר הפוך- היום כותבת בהכנות שלפני.
ביטלתי עבודה כדי להתכונן לאט ולנוח.
לא מפני שהמאמץ יהיה גדול יותר, בתל אביב אנחנו צועדים חמישה עשר ק''מ בהפגנה, המאמץ הפיזי לא מרתיע. אלא מפני שהיום הוא יום חשוב, ומצריך כבוד.
יומן מהפיכה בסדר הפוך- היום כותבת בהכנות שלפני.
ביטלתי עבודה כדי להתכונן לאט ולנוח.
לא מפני שהמאמץ יהיה גדול יותר, בתל אביב אנחנו צועדים חמישה עשר ק''מ בהפגנה, המאמץ הפיזי לא מרתיע. אלא מפני שהיום הוא יום חשוב, ומצריך כבוד.
יומן מהפיכה בסדר הפוך- היום כותבת בהכנות שלפני.
ביטלתי עבודה כדי להתכונן לאט ולנוח.
לא מפני שהמאמץ יהיה גדול יותר, בתל אביב אנחנו צועדים חמישה עשר ק''מ בהפגנה, המאמץ הפיזי לא מרתיע. אלא מפני שהיום הוא יום חשוב, ומצריך כבוד.
יומן מהפיכה / עדי ארגוב
היום נציין בכיכר עשרים וחמש שנות שיסוי, פילוג, בידול, התרת דם, הדרה, היום נציין עשירם וחמש שנות כירסום בדמוקרטיה.
באנדרטה בכיכר רבין כתוב סליחה.
אני אבקש סליחה לא על הרצח שלא ביצעתי, אלא על כל אותן שנות נמנום וקהות חושים, דחיינות ואטימת אוזניים, לעוולות המתרחשות יום יום במה שרבים נוטים לכנות שלא בצדק- ישראל היפה.
במשך שנים עשיתי כל שביכולתי לחיות את חיי מחוץ למרחב הזה. פיתחתי קריירה שלמה במסעות אל מחוץ לביצה, ללמוד, ללמד, לנוע ולנשום.
הקמתי משפחה.
שילמתי מיסים.
ועוד מיסים.
כיבדתי את החוק.
התנהלתי פה.
בכל פעם שפגשתי ישראלים בחו״ל העדפתי לצמצם מגע כמי שמבקשת שלא להשתייך ליהירים, הגסים שלא מכבדים מרחב וחוק.
בכל ויכוח הגנתי על הישראליות- הערבות ההדדית, האכפתיות, הנדיבות, החום.
נעה בד״ר ג׳ק