שייכת יותר מתמיד

יומן מהפיכה בסדר הפוך- היום כותבת בהכנות שלפני.

ביטלתי עבודה כדי להתכונן לאט ולנוח.

לא מפני שהמאמץ יהיה גדול יותר, בתל אביב אנחנו צועדים חמישה עשר ק''מ בהפגנה, המאמץ הפיזי לא מרתיע. אלא מפני שהיום הוא יום חשוב, ומצריך כבוד.


יומן מהפיכה בסדר הפוך- היום כותבת בהכנות שלפני.

ביטלתי עבודה כדי להתכונן לאט ולנוח.

לא מפני שהמאמץ יהיה גדול יותר, בתל אביב אנחנו צועדים חמישה עשר ק''מ בהפגנה, המאמץ הפיזי לא מרתיע. אלא מפני שהיום הוא יום חשוב, ומצריך כבוד.

יומן מהפיכה בסדר הפוך- היום כותבת בהכנות שלפני.

ביטלתי עבודה כדי להתכונן לאט ולנוח.

לא מפני שהמאמץ יהיה גדול יותר, בתל אביב אנחנו צועדים חמישה עשר ק''מ בהפגנה, המאמץ הפיזי לא מרתיע. אלא מפני שהיום הוא יום חשוב, ומצריך כבוד.


יומן מהפיכה / עדי ארגוב


היום נציין בכיכר עשרים וחמש שנות שיסוי, פילוג, בידול, התרת דם, הדרה, היום נציין עשירם וחמש שנות כירסום בדמוקרטיה.

באנדרטה בכיכר רבין כתוב סליחה.

אני אבקש סליחה לא על הרצח שלא ביצעתי, אלא על כל אותן שנות נמנום וקהות חושים, דחיינות ואטימת אוזניים, לעוולות המתרחשות יום יום במה שרבים נוטים לכנות שלא בצדק- ישראל היפה.

במשך שנים עשיתי כל שביכולתי לחיות את חיי מחוץ למרחב הזה. פיתחתי קריירה שלמה במסעות אל מחוץ לביצה, ללמוד, ללמד, לנוע ולנשום.

הקמתי משפחה.

שילמתי מיסים.

ועוד מיסים.

כיבדתי את החוק.

התנהלתי פה.

בכל פעם שפגשתי ישראלים בחו״ל העדפתי לצמצם מגע כמי שמבקשת שלא להשתייך ליהירים, הגסים שלא מכבדים מרחב וחוק.

בכל ויכוח הגנתי על הישראליות- הערבות ההדדית, האכפתיות, הנדיבות, החום.

נעה בד״ר ג׳קיל ומיסטר הייד של להיות ישראלית. לא באמת שייכת ויחד עם זאת מאוד.

חבר מדנמרק אמר לי יום אחד- את מדברת על הישראליות והיהדות בעיניים נוצצות ובו בזמן את בורחת. איך זה עובד?

כולנו ברחנו במידה זו או אחרת, כולנו איפשרנו בימים של לפני הרצח ואחריו, לכת תומכיו להשתלט על השיח, על התודעה. כולנו אפשרנו לו לסלק את כל מי שהעז להתנגד לו מימין ומשמאל. כולנו האמנו שזה דיון של ימין או שמאל, מזרחים או אשכנזים. כולנו אחראים.

נכון הפגנתי פה ושם, פעלתי לתיקון העוול מול הפלסטינים, אבל מעולם לא הקרבתי באמת, תמיד נשארתי באזור הנוחות.

לא עוד. 

היום-

מכיכר ציון בה התקיימה אותה עצרת המרפסת המפורסמת ועד כיכר הדמוקרטיה שליד בלפור נציין את התחלת האיחוי. יחד נצעד ימין ושמאל, מזרחים ואשכנזים ומעורבים, ונשיר ונמחה ונילחם על חברה אחרת, מדינת כל יושביה.

וכולי תקווה שתצטרפו אלי. ולו רק הפעם. כדי לנסות.

אני באפוד הצהוב עם האמהות האחרות, עם הצעירים שקולם חזק וברור, עם הקשישים והמבוגרים התומכים.

ושייכת

שייכת יותר מתמיד.


#מוצאי_שבת_בבלפור_ירושלים




נרשמות מתעדכנות ושותפות לדרך