ב15 במרץ צפוי להתנהל דיון בבג"ץ בדבר גירוש קהילות מסאפר יטא מהבתים ומהאדמה שלהן, מאזור שהצבא הגדיר כ"שטח אש 918." אם בג״ץ יחליט לאשר את גירוש התושבים, יהיה זה אחד הגירושים הגדולים והבולטים ביותר שתבצע מדינת ישראל בעשורים האחרונים, תקדים משפטי לגירושים נוספים ברחבי הגדה המערבית, ועליית מדרגה נוספת במדיניות האפרטהייד והסיפוח.
לקראת הדיון אנחנו מקיימות כמה מפגשים חינוכיים שיאפשרו לא.נשים ללמוד עוד על הנושא ולהצטרף למאבק. מעודדות אתכן.ם להצטרף או להזמין חברות\ים! << פירוט האירועים בסוף הכתבה >>
09.8.2020 האגודה לזכויות האזרח הגישה מסמך שאותר בארכיון המדינה: תמליל ישיבה בה הורה אריאל שרון לנציגי הצבא להקים שטחי אימונים בדרום הר חברון כדי לנשל את תושבי האזור הפלסטינים מאדמותיהם.
המסמך, סטנוגרמה של דיון שקיימה הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית ביולי 1981, מראה כי יו"ר הוועדה ומי שכיהן כשר החקלאות באותה עת אריאל שרון, הוא שהציע לקציני הצבא שנכחו בישיבה להקים באזור שטחי אימונים. שרון פנה לנציגי המטכ"ל ואמר "אנו רוצים להציע לכם שטחי אימונים נוספים […] בגבול שב[ין] שיפולי הרי חברון למדבר יהודה". שרון הסביר את המוטיבציה המדינית מאחורי הצעתו, באמרו כי יש לממשלה עניין בנוכחות של הצבא בשטחים האלה בשל "התפשטות ערביי ההר הכפריים בגב ההר לכיוון המדבר".
הצעתו של שרון תורגמה להחלטה רשמית של הוועדה, ובסיכום הישיבה נקבע כי עוזר שר החקלאות לענייני התיישבות שנכח בישיבה ייפגש עם נציגי הצבא על מנת להציג בפניהם את המקומות שבהם יש עניין להרחיב את שטחי האש על פי "הקווים והכוונות שמצאו את ביטויים בעת הדיון".
בעקבות מסמך קודם שאיתר מכון עקבות והוגש בשנת 2017 לבית המשפט בפרשה זו – הנחייה מ-1967 של הפרקליטות הצבאית שמורה שאין לפנות אזרחים מבתיהם לצורך אימונים צבאיים – העיר השופט מלצר לנציגי המדינה כי על פי המסמך לא היה מקום להקים שטח אימונים באזור מאספר יטא.
לקריאה נוספת על העתירה ועל הניסיונות לפינוי תושבי כפרים באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון,
ראו באתר האגודה לזכויות האזרח.
"לא משנה מה נעשה, הכל נחשב לא חוקי"
21.03.2016 בשנת 1999 קיבלו רוב תושבי הכפרים מאספר יטא שבדרום הר חברון צווי פינוי בשל "מגורים בלתי חוקיים בשטח אש". כשני עשורים קודם לכן, בשנת 1980 הוכרז האזור כשטח צבאי סגור המיועד לאימוני צה"ל. ב-16 בנובמבר 99 מומש הצו: כוחות הביטחון פינו כ-700 מתושבי הכפרים, חלקם הועלו על משאיות בכוח. במהלך הפינוי הטראומטי הרס צה"ל בתים ובורות מים והחרים רכוש. התושבים נושלו מאדמותיהם ומפרנסתם ונותרו חסרי בית. בתגובה עתרו התושבים לבג”ץ באמצעות "האגודה לזכויות האזרח" ועו״ד שלמה לקר. בג”ץ הוציא צו ביניים שהורה לצבא לעצור את הפינוי.
מאז מתקיימת התדיינות משפטית שעברה גלגולים רבים ונתקלה בסחבת מצד המדינה. ביום רביעי הקרוב (23 במרס) יתקיים דיון נוסף בבג״ץ בעתירה של תושבי האזור נגד התכנית לגרשם מבתיהם, צעד נוסף במאבק המשפטי הארוך של התושבים. מאספר יטא, אזור המוגדר על ידי צה"ל כשטח אש 918, נמצא בשטחי C, משתרע על כ-30,000 דונם וכולל 12 כפרים או ח'רבות (שמשמעם כפרים קטנים). כשמונה כפרים מתוכם, המונים 1,000 איש, נמצאים כעת בסכנת הריסה (לאחר שבשנת 2012 הוחרגו ארבעה כפרים, השוכנים סמוך למאחזים ישראלים לא חוקיים, מתכנית הפינוי). להמשך קריאה המקום הכי חם בגיהנום
"הכיבוש רוצה להרוס לתושבים כאן את החיים, כדי שיעזבו"
12.6.2021 הצבא הגיע ביום רביעי אל מסאפר יטא עם D9 ענק, בליווי חיילים ופקידים במינהל האזרחי, והחריב את הדרך הראשית, החשובה ביותר, שמקשרת בין יישובי מסאפר יטא ומחברת אותם אל העיר יטא. מאז, עשרה יישובים פה, שכנים שלי, נותקו מהעולם ואחד מהשני. והתוצאות של זה הרסניות.
זה היה יום נורא. תושבי היישובים יצאו החוצה, מהבתים, כשה-D9 עבר בסמוך אליהם. תחילה כולם התרכזו בדבר אחד: הרעש. הכלי הזה פלט מתוכו צלילים מחרישי אוזניים, שהדהדו באזור כולו. "אם הגיעו להרוס את הדרך, זה יהרוס לנו את החיים", שמעתי אישה אחת, תושבת רכיז, אומרת לאמא שלה, בזמן שכולם חיכו במתח, לראות מה הבולדוזר יעשה הפעם.
הבולדוזר התקדם לאט. כעבור שעה הוא נעצר בלב הדרך, ליד היישוב חלת אל-דבע – והחל להרוס אותה. תושבים יצקו בעבר בטון בדרך הזו, כדי שבחורף מכוניות יצליחו לעבור. ה-D9 קדח החוצה את הבטון, ואז ערם הר של אדמה ואבנים באמצע הדרך – כדי לחסום אותה.
לאחר מכן הכלי הירוק התקדם, עם כוחות הצבא, לדרך של היישוב שעב אל-בוטום, והרס אותה באותו האופן. הבולדוזר ערם תלי אדמה אדירים וחסם את הדרך, כשאת האדמה לקח משטחים חקלאיים של תושבי האזור.
ניסיתי לדבר עם אחד מהחיילים. אמרתי לו: "אתם הורסים חיים של בני אדם". והוא שתק. אמרתי: "אלה הדרכים שלנו שאתם הורסים. אתם לוקחים אדמה מאדמות חקלאיות". והוא הסתכל עלי, ואמר: "הגענו כדי לסגור דרך בשטח אש, זה הכל".
בדרך הזו עברו גם צינורות מים שמגיעים ליישובי מסאפר יטא, ומהווים צורך חיוני עבור מאות בני אדם. ה D9 קטע את הצינורות. כמות המים שמצליחים להשיג תושבי המסאפר מצומצמת מאוד. ישראל מסרבת לחבר את היישובים שלנו לקו מים נורמלי ולאפשר לנו לסלול דרך נורמלית באופן חוקי. הדרך שנהרסה ביום רביעי לא היתה סלולה מהסיבה הזו.
חמש שעות זה לקח. כולנו עמדנו בשמש הקופחת, צילמנו את הבולדוזר כותש וקודח וגורף ועורם. חיילים מנעו מאתנו להתקרב. עשרות תושבים עמדו מרחוק והתבוננו בצינורות המים נגדעים, ובזרם שמתפרץ אל כל עבר. אני התבוננתי בפנים שלהם, של התושבים, וראיתי דבר אחד: ייאוש. בפני החיילים ראיתי עליזות וצחוק.
הכרעה במשפט הזה, על גירוש תושבי מסאפר יטא, צפויה להתקבל בקרוב. זה יכול לקרות בכל יום. בצל משטר האפרטהייד, גירוש המוני של כל התושבים על מנת לאפשר לצבא להתאמן במקום זו אפשרות ממשית.
לכן אני קורא לכולם – פעילים בינלאומיים וגם ישראלים – להגיע לשטח ולעמוד ביחד אתנו על מנת להתנגד למדיניות הזו, ולהביע סולידריות עם אלו שנאבקים נגד גירוש.
בני אדם נמצאים על אדמתם, ואסור להם לבנות עליה בית, לסלול דרך, להתחבר לחשמל ומים. ואז, יום אחד, מחריבים את דרכיהם. אני לא מבין את זה. לאן אנחנו אמורים ללכת? ומי נתן להם זכות להוציא אותנו מפה?
מאת: באסל אל עדרה
באסל אל עדרה הוא אקטיביסט וצלם מהיישוב תוואני בדרום הר חברון. תרגום מערבית: יובל אברהם
החלומות של תושבי מסאפר יטא: לחיות בשקט, בלי פחד גירוש
26.10.2020 "תודה לאל, עבר עוד יום בלי שגורשנו", כך אמרה לי אישה בת חמישים מאחת מקהילות מסאפר יטא בדרום הר חברון, המוגדר על ידי הצבא הישראלי כ"שטח אש 918". כששאלתי אותה לשלומה ולשלום שאר התושבים, ענתה: "אנחנו רגילים לתנאים הקשים של החיים במדבר, אנחנו רגילים לחיות בלי חשמל או מים וללכת ברגל מרחקים ארוכים, אנחנו שורדים את הקור בחורף ואת החום בקיץ תחת הסוכות שלנו. אנחנו רגילים לחיים הפשוטים על האדמה שלנו, לצד הכבשים שלנו. אין לנו חלומות גדולים על ארמונות, גני שעשועים ובריכות שחייה לילדים שלנו. החלומות שלנו קטנים: לחיות בשקט ובנחת על אדמתנו, בלי פחד ובלי דאגות".
האישה תיארה את האיום המתמיד המרחף מעליה, את תחושת הארעיות העמוקה המאפיינת את החיים במקום, שישראל הגדירה את עצם השהייה בו כעבירה על החוק. כשאמרה שהיא מייחלת לחיות בשקט ובנחת, היא הסבירה מהו הדבר המהותי ביותר שנשלל ממנה וממאות התושבים הפלסטינים ב-12 הקהילות הפזורות במדבר, מאז שבתיהם ויישוביהם הוכרזו כ"שטחי אש", כחלק ממאמציה של ישראל לגרש את התושבים מהמקום. שלטי אזהרה, בערבית ובעברית, פזורים באזור ומתריעים על הסכנה ועל איסור הכניסה לשטח, הכול כביכול מתוך "דאגה לחיי התושבים".
מאת: מוסא אבו השאש הוא תחקירן בצלם שיחה מקומית
הפעילות מאורגנת על ידי קבוצת פעילי זכויות אדם בדרום הר חברון
חוג בית וירטואלי בו נלמד על מאבק הקהילות ונשמע מפעילות ופעילים בשטח - החוג בית יתקיים בשפה האנגלית. אם יהיה ביקוש נעשה מה שניתן כדי לארגן תרגום לעברית.
ביום רביעי ה2.3, בשעה 20:30 בזום
(אם חשוב לך שעוד אנשים ישמעו על המאבק, מומלץ להזמין אותן\ם לוובינר!)
סיור של שוברים שתיקה בשטח שבו נראה בעיניים, נשמע מתושב בשטח האש ונלמד על מאבק הקהילות ומציאות החיים בשטח
שלישי ה8.3, בין 8:00-16:30
אפשרות להסעות מתל אביב או מחניון שפירים (חניון הנתיב המהיר על כביש 1)
(אם חשוב לך שעוד אנשים ישמעו על המאבק, מומלץ להזמין אותן\ם לסיור!)
הפגנה מחוץ לבית המשפט ביום השימוע
יום שלישי ה15.3, בשעות הבוקר
ירושלים
פרטים יפורסמו בהמשך
על מנת להעצים ולקדם את מאבק הקהילות - נשמח אם תשלחו את אתר המאבק לא.נשים שירצו לשמוע עוד. באתר יש מידע על שטח האש, וכן סיפורים אישיים של האנשים שחיים וחיות בשטח האש בצל הריסות, אלימות, ונישול יומיומי, וכן בסכנת גירוש מתמדת. באתר, כל מי שמעוניין\ת תוכל להירשם ולהצטרף למאבק.