סיירת האמהות

Updated: Feb 8

אתמול התחיל במשהו אחר, הפגנת תמיכה בתושבי סילוואן העומדים בפני סכנת גירוש מבתיהם.

ניידת של משמר הגבול בתחילת העלייה לשכונה כאילו אומרת: ׳׳ברוכים הבאים למזרח ירושלים׳׳.

שם מול נוף הרים ואורות מנצנצים נאומים נגד הפינוי וקריאות נגד הכיבוש והשחיתות השלטונית. מחאת בלפור מתרחבת וזה מרגיש טוב מאד.


הטור שלי / נורית שרת


עמדתי בצד ליד חומה של בית ואיש אחד התחיל לדבר איתי: ׳׳שמח לראות אתכם פה איתנו׳׳. הוא סיפר לי שהוא במקור מירדן ואשתו ישראלית והם נמצאים בסכנת פינוי מביתם. ׳׳את רואה את השער הזה? זה של הבית שלנו, אנחנו אוהבים לחיות פה ולא רוצים ללכת׳׳.

כך במשפט אחד הוא סיכם את כל העניין. איש עדין ונעים הליכות, בעל משפחה שעומד בסכנת גירוש מביתו. והאנשים מול ביתו צועקים: ׳׳מבלפור ועד סילוואן דמוקרטיה לכולם׳׳.




ופתאום מכונית מתקרבת וצופרת ללא הפסקה, ניידת ממוגנת של משמר הגבול שחייבת לעבור דווקא עכשיו בתוך ההמון. אז הנהג צופר בכוח, ההמון מפנה דרך הניידת נוסעת וההמון סוגר בחזרה כמו ים שנחצה לשניים ונסגר בחזרה ואין זכר ליבשה שהתגלתה.

התהלוכה יצאה לדרך ועלינו בעליה תלולה. צעדנו יחד יהודים וערבים בתהלוכה משותפת. בחצרות הבתים, במרפסות ובגגות עמדו אנשים ומחאו כפיים, צילמו את הצועדים וחיוך על פניהם. היתה התרגשות באויר. וכך טיפסנו במעלה ההר, חלפנו על פני ג׳יפ משמר הגבול עם שוטרת עם רובה עם מחסנית בהכנס. מראה שראיתי כבר כמה פעמים בהפגנות, גם בבלפור, אבל לא אתרגל אליו לעולם.

צעדנו לאורך החומות, עברנו ליד שער האשפות ושם המולה. שוטר אחד חטף את דגל פלסטין מידיה של מפגינה. וניר כהן אבישי, דובר שוברים שתיקה לשעבר, ניסה להסביר לשוטרים שאין חוק האוסר להניף את הדגל ומתנהל שיח חרשים צעקני עד שניר מוותר לבסוף וממשיך ללכת. והשוטרת אז-אולי מגיחה פתאום ומחלקת לבבות לילדים העומדים עם הוריהם וצופים בתהלוכה. ההורים קוראים ׳׳כול אל איחתיראם׳׳ כל הכבוד! והילדים בוחרים צבע ומצביעים על מדבקה ומקבלים לב אדום למצח ומחייכים בגאווה.





נאוה


ואנחנו ממשיכים ללכת וחולפים על פני ילדים דתיים שמקללים אותנו ואיש אחד שצועק: ׳׳קישטה׳׳ כאילו שאנחנו חתולי רחוב ואני מתעלמת וממשיכה ללכת. ועולים ויורדים ומשמאלנו גיא הינום וחומות העיר העתיקה וברקע כל הזמן קריאות לדמוקרטיה ונגד השחיתות וככל שמתקרבים למערב העיר מורגשת התרגשות בקרב הצעירים מסילוואן שאינם מורגלים להגיע למרכז העיר. וכשאנחנו מגיעים לצומת ממילא ואגרון כמויות עצומות של שוטרים וניידות חוסמים את הצומת ואנחנו עולים באגרון ומגיעים לכיכר פריז ומתאחדים עם ההמונים שכבר שם.

בכיכר היה רגוע וכעבור זמן התחלתי להשתעמם ולרצות הביתה. אבל אז ראיתי אנשים רצים לעבר קרן היסוד והבנתי שיוצאת תהלוכה ומהרתי לשם. הגעתי בדיוק כשהשוטרים החליטו למנוע את התהלוכה וחסמו את היציאה. וכך קרה שאחרי שכמה אנשים יצאו לדרך היציאה נחסמה. נעמדתי על חומה וצילמתי את ההמולה המתגברת ומישהו שואל שוטר צעיר:

׳׳אפשר לעבור?׳׳

׳׳אסור׳׳.

׳׳למה?׳׳

׳׳זו ההנחייה׳׳.





ואני רואה את נאוה מדברת עם שוטרים, מנסה לשכנע אותם לתת לכמה קשישים ללכת הביתה.

ומאחוריי מלפניי ומצדדיי צעקות ודחיפות. ואני חוששת להמחץ וזזה הצידה ולרגע נפתח פתח בין שתי גדרות ברזל ואני עוברת לצד השני ומטיילת בחופשיות על הכביש. מתרחקת מקבוצה הדוקה של אנשים, מצלמת את הנותרים מעבר למחסום הצועקים אל השוטרים ופתאום שומעת את שמי ורואה את ליאת מעבר לגדר. והיא שואלת אותי בצעקות האם זה נכון שאסף אגמון מוטל על הכביש אחרי שחטף התקף לב ואני מתקרבת ורואה את טלי החובשת כורעת ברך, ואת אור-לי ברלב ועוד כמה אנשים וסביבם מעגלים של אנשים ואני מבינה שאסף שוכב שם ולא יודעת מה מצבו. אני מתרחקת, חושבת עליו ומבקשת בליבי שכל ההמון הזועם הזה יירגע לרגע וישקוט ושאנשים יזוזו לאחור ויתנו לו קצת אויר. לא מבינה מדוע לא הגיע אמבולנס. עומדת על מדרגה על מחסום הברזל ורואה מגבוה כמו בסצינה מסרט את ענת מהאמהות מנסה להשתחרר מארבעה שוטרים שאוחזים בה בפראות. יורדת לעברה, קוראת לה: ׳׳ענתי, בואי איתי׳׳ ומושכת בידה. והשוטרים משחררים והולכים הצידה. ופרמדיק על אופנוע מגיע מכיוון הכיכר ושוטרים פותחים לו מעבר בין שתי גדרות ברזל והוא ניגש למעגל שסביב אסף.

ואני מזהה את אופק בין האנשים ליד אסף ומפנה אליו מבט שואל ׳׳איך הוא?׳׳ והוא מסמן כן עם הראש ומניף את האגודל למעלה ואני קצת נרגעת.

אבל מה עם האמבולנס, למה יותר מחצי שעה אין אמבולנס.

ואז מגיעים כמה פרמדיקים ברגל עם אלונקה מתקפלת ומתקרבים לאסף ואני מנסה להרחיק את האנשים. ׳׳קצת פרטיות, תנו לו אויר׳׳ וחרדי אחד עם חולצה לבנה וז׳קט שחור אומר לי ׳׳למה הצלם כן ואני לא׳׳ ואני מתרחקת ממנו ורואה אישה צעירה מתקרבת בנחישות ואומרת גם לה ׳׳תני לו פרטיות׳׳ והיא עונה: ׳׳זה אבא שלי׳׳ וממשיכה ללכת.

ואני רואה את אסף יושב נשען על מישהו, נראה מעולף וסוף סוף האמבולנס מתקרב ברברס ומעלים אותו לשם ועדת צלמים מצלמת אותו. ואני נגעלת מכל הסיטואציה הזאת מצלמת את הצלמים ומתרחקת.



ואז רואה את בתו של אסף יושבת לבדה על ספסל. נגשת אליה מחבקת אותה והיא אומרת שהוא בסדר. אנחנו יושבות יחד, היא מספרת שראתה אותו מרחוק, זיהתה את המעיל האדום זז בין האנשים ופתאום נעלם והבינה שהוא נפל. ׳׳אבל הוא בסדר׳׳.

ואני חוזרת לצלם קצת ואז אוספת את האמהות שהיו שם ואנחנו חוזרות לכיכר ופוגשות את האמהות שהספיקו לצאת לצעדה לפני שהדרך נחסמה.

ומסתבר שאומרים שלכאורה קובי יעקובי מנע מהאמבולנס להכנס כי ׳׳זו סתם דרמה של אסף׳׳. ושמישהו מהשוטרים נשמע אומר: ׳׳הייתי פותר את כל זה עם ארבעה רימוני הלם׳׳.

ואני מרגישה כאילו יצאתי מסיר רותח מלא בועות מתערבלות.

וכשניידת משטרה נוסעת בכיכר וכורזת ׳׳נא לפנות את הציר הצומת נפתח׳׳ אנחנו מחליטות שהגיע הזמן ללכת הביתה.

בדרך אנחנו חולפות על פני קבוצת שוטרים ואני שומעת שוטר אחד מסביר לחברו: ׳׳ אתה רואה אותן? אלה סיירת האמהות׳׳.



#אמהות_נגד_אלימות_משטרה

#בלפור

#נורית_שרת


32 views0 comments