נטו אינסטינקט

Updated: Feb 2


הסילון הראשון הגיע משום מקום.

לא זוכר שהרגשתי פחד. אפילו לא זוכר שהרגשתי. רק הפתעה. אפילו סקרנות. אני זוכר שאמרתי לנוני, ״כזה עוד לא היה לי״.

צילום מסך מוידיאו של קריים מיניסטר


יואב גרובייס

לא במובן של התלהבות מחוויה חדשה. יותר כמו ההבנה שהקלפים שוב נטרפו. שהממזרים שוב שינו את הכללים. אני מנסה להיזכר בפרטים ׳היבשים׳ (סליחה על משחק המילים). היינו לקראת סוף הצעדה. אני מעריך שצעדנו כבר משהו כמו 10 ק״מ. רוב הזמן הלכנו מרחוב לרחוב, בלי ממש לדעת איפה אנחנו נמצאים. כאלף איש ואישה, מסונכרנים כמו להקה.

הבלגאן התחיל בפורצים. בתוך הצפיפות, מישהו מהשוטרים איבד את זה. מעצר ראשון - קבוצה שלמה מזנקת על אחד, כמו טורפים שקוטפים חיה אחת מתוך הלהקה. חטפו והעלימו דרך חצר בניין סמוך, כשהלהקה בעקבותם.

בפינת הפלמ״ח והנשיא המשטרה חסמה את המעבר. למה? לא ברור. בבוקר קראתי משהו על ״חריגה ממתחם ההפגנות המאושר״. כבר קשה לעקוב אחרי כל הניסוחים המוּנפצים האלה.

הצעדה התחילה להסתובב במורד הפלמ״ח, ואנחנו איתה. על אוטומט. בשיחה קצרה שמעתי שההפגנות בקיסריה משעממות. אין בהן את ההתרחשות שיש בבלפור. פתאום החוד של הצעדה מתחיל לרוץ בחזרה.

במבט לאחור, כאן קרה הסוויצ׳. אוטומטית התחלנו לרוץ איתם. למה? מה חשבנו לעצמנו? לא חשבנו. נטו אינסטינקט.

שניות אחרי זה - דחיפות. קו של שוטרים. 2-3 שורות של מפגינים. בחזית - הצוללות. סרט הסימון הלבן נקרע, הפירצה מתרחבת - ואנחנו דרכה. 5 שניות? 10 שניות? הסילון הראשון. רגע לעכל את מה שהעין רואה, מתישהו רגע להרגיש את הקור, והכול נכנס לפוקוס.


מאוחר יותר בבית, בבגדים יבשים, הסתכלתי על התמונות וצפיתי בסרטונים. נקודות מבט שונות שכולן מראות את אותו הדבר. כולנו בתנועה מתמדת, שרירים דרוכים, מתבוננים. תופסים מחסה כשאפשר. אבל אין שום סימן של פחד. במשך רגעים ארוכים יש כאוס. זה כן. הלהקה שהתפזרה מחפשת להתארגן מחדש.

וכאן הגיעה ההפתעה. כאן נחתה עליי ההכרה. איך זה שאל מול אמצעי פיזור הפגנות כל כך אכזרי ולא מידתי, בקור המקפיא, שום אינסטינקט לא משך לאחור? איך זה שהדחף שהתעורר היה לשעוט קדימה, ביתר שאת? בשום אופן לא לוותר?

אנחנו במצב חירום. אנחנו מזהים בבירור את הסכנה שמולנו. בבחירה האינסטינקטיבית בין לחימה לבין מנוסה, בחרנו להילחם. מצאנו את דרכנו להתארגן בלהקה. אפשר לנסות להוציא אותנו מסנכרון, אפשר לנסות לפזר אותנו או לזרוע כאוס בשורותינו. פעם אחר פעם אנחנו מוצאים את הדרך להסתגל ולהתארגן מחדש. מי שמבקש לעצור אותנו מבקש להילחם באבולוציה. אין לו סיכוי.


צילומים: #בן_כהן


#מוצאי_שבת_בבלפור #מכתזיות

44 views0 comments