למה לא שלושים שבועות?

Updated: Feb 2


אתמול אחרי שהתהלוכה הגיעה לבלפור ועמדנו כמה אמהות בצהוב בפינת אגרון ניגש אלינו מפגין מבוגר. הוא שאל ׳׳שמתן לב שכשאין שוטרים אין אלימות?׳׳ התאפקתי לא לענות בציניות, ועניתי בחיוך ששמנו לב.

קצת מצחיק לשאול אותנו, ׳אמהות נגד אלימות המשטרה׳, אם שמנו לב.


הטור שלי / נורית שרת


מזה חודשים אנחנו טוענות שיש לתת למפגינים להפגין ללא הפרעה ובהגיע הרגע הם יתעייפו ויחזרו הביתה.

אבל רק כשכוחות המשטרה היו עסוקים בהפגנות האלימות של צעירי המתנחלים כיכר פריז הושארה לאזרחים.

מזה שבועיים התהלוכות מתקיימות ללא ליווי משטרתי. המרפסת הצופה על הכיכר כמעט ריקה. ומלבד שוטרים במחסומים, אין שוטרים.

לפני שבועיים היה אמנם מספר רב של עצורים בעקבות המצור על הוילון אחרי הצהריים ברחוב סמולנסקין. המשטרה שהופתעה מהחבורה ששעטה אל הוילון בקריאות ובשירה, פינתה את המפגינים ועצרה אחד עשר מהם. אבל אחרי שהרחוב פונה והמפגינים צעדו אל הכיכר, נוכחות המשטרה היתה אפסית והעצורים שוחררו כולם. מי באותו לילה ומי למחרת.

ואם לא הייתי חווה בעצמי את ההתנהגות המופרכת של המשטרה במשך שבועות ארוכים לא הייתי מאמינה שפעם הלילות בבלפור היו קשים ורווי אלימות.

לשם מה מחסומי הלחץ, הפרשים הדוהרים לתוך ההמון על סוסים, השוטרים הדוחפים, הגוררים והאוזקים?

לשם מה גדודי השוטרים המסיירים עם טאבלטים ומחלקים קנסות. השוטרים השולפים זמבורות ומשרוקיות מידיהם של אנשים? החרמות הרמקולים? הצילומים האינסופיים?

שלא לדבר על המכתזיות. המכות. האיומים והמעצרים.


שלוש שבתות שקטות ברצף.

אז למה לא שלושים?

כל כך הרבה כוחות וכסף נשפכים על הנסיונות לדכא את המחאה. כסף שאפשר היה להשתמש בו כדי להועיל לחברה. זמן בו שוטרים יכלו לעשות משהו טוב יותר לחברה ולעצמם.

ואת כל הפצעים האלה נצטרך יום אחד לרפא, הם לא יגלידו מעצמם.



איך אני יכולה להאמין לשוטר אחרי שבדרכנו לירושלים בשבת עצרו אותנו בשני מחסומים בתל אביב.

בראשון נשאלנו לאן אנחנו נוסעות וכשענינו ׳׳להפגנה בירושלים׳׳ השוטר הופתע וסימן לנו להמשיך לנסוע. אבל במחסום השני התבקשנו להראות את תעודות הזהות שלנו ׳׳כדי לבדוק אם אתן לא אמורות להיות בבידוד׳׳.

אמנם שוטר אדיב שהתכחש לעובדה שהכל נרשם ונאסף, אבל הוא בדק גם את מספר הרכב ואין סיכוי שהפיז׳ו האדומה שלי צריכה להיות בבידוד.



אף אחד לא הכין אותי לימים האלה.

לא למדתי איך מתמודדים עם דמוקרטיה מתכווצת. ואני עדינה אז אני לא אומרת דיקטטורה ורודן. רודן? ראש הממשלה שלנו? רודן?

הרי ראש ממשלה נבחר כדי לשרת את עמו, לא?

בבית הזה בבלפור, גם סבא שלי, משה שרת, גר. במשך שנתיים בשנות החמישים.

כשהוא עברת את שמו הרוסי משרתוק לשרת הוא עשה זאת לא רק בגלל הקרבה בצליל. אלא בגלל השורש ש.ר.ת. כי הוא האמין שהוא נועד לשרת את עמו וכך חי מנעוריו ועד מותו.



#מוצאי_שבת_בבלפור

#אמהות_נגד_אלימות_המשטרה


193 views0 comments