לאן נעלם הקו הירוק?

עודכן: 5 בספט׳


מי שיסתכל על מפה של מדינת ישראל שהודפסה כאן בארץ יקבל את הרושם ששטחה הריבוני של ישראל משתרע מהים התיכון המערב ועד נהר הירדן במזרח. במפות שמודפסות כיום בישראל אין זכר לקיומו של הקו הירוק - קו הגבול שסוכם בשיחות שביתת הנשק עם ירדן לאחר המלחמה ב-1949, ושמפריד בין שטחה הריבוני של מדינת ישראל לבין השטחים שנכבשו ביוני 1967. היעלמות הקו הירוק מהמפות של מדינת ישראל אינה מקרית. זוהי תוצאה של החלטות שקיבלה ממשלת ישראל בחודשים הראשונים לאחר כיבוש השטחים ב-1967, החלטות שסווגו כסודיות ביותר ונותרו חסויות במשך שנים רבות – בין היתר מסיבות דיפלומטיות. החלטה מס' ב/9 של ממשלת ישראל מ-18 באוקטובר 1967 קבעה שורה של כללים להדפסה של מפות המדינה, בהם הקביעה כי "לא יודפסו גבולות המנדט או קווי שביתת הנשק". כך הפכה מפת המדינה לכלי פוליטי רב עוצמה לקיבוע מעמדם של השטחים הכבושים, אשר מנע ומונע מהציבור הישראלי שיח ציבורי ופוליטי על עתידם של השטחים הכבושים. מכון עקבות Akevot Institute





המדינה מסרבת לחשוף היכן בדיוק עובר הקו הירוק בשל ״חשש מפגיעה ביחסי החוץ״


המדינה מסרבת לחשוף היכן בדיוק עובר הקו הירוק, בטענה שהמידע ״יסכן את יחסי החוץ של ישראל״. במענה לפניית חופש מידע לקבלת מפות של כמה אזורים הסמוכים לקו הירוק, ענו אנשי המרכז למיפוי ישראל, היחידה האחראית על המפות הממשלתיות, כי המידע מסווג ולכן אינם יכולים לפרסם את המפות.


הבקשה הוגשה בספטמבר אשתקד על ידי התנועה לחופש המידע, בעקבות פנייה של אזרח שהתבקש להשאיל תשמיש קדושה ליישוב מסוים וביקש לדעת האם הוא ממוקם, בחלקו או בשלמותו, מעבר לקו הירוק. המבקש הוא אדם פרטי ובפנייה הרשמית לא נכתבה סיבת הבקשה. האיש פנה למפ״י (המרכז למיפוי ישראל) באמצעות היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, עורך הדין אור סדן, והופתע מהסירוב.


בין היתר, הפנייה ביקשה לקבל מפות מפורטות הכוללות את ״הקו הירוק ההיסטורי״, שקדם ל-67׳, ומפות מוגדלות של האזורים בית סירא, לוד, כפר סבא, קלקיליה, טול כרם וטייבה. <<< הארץ, יותם ברגר 2018




 

הקו הירוק: "חשוב לנו שהתלמידים יכירו את גבולות הריבונות הישראלית" (רון חולדאי ראש עיריית תל אביב)

התגובה של משרד החינוך: "מדובר במפה חובבנית ולא מקצועית, שהומצאה על ידי העירייה."


משרד החינוך דורש מעיריית תל אביב להסיר את מפות ישראל המציינות את הקו הירוק, ולהשתמש אך ורק במפות רשמיות - שאינן מתייחסות אליו. המפות נתלו בימים האחרונים בכ-2,000 כיתות ברחבי העיר, על אף התנגדות המשרד. "בפרסום המפה יש כדי לכוון לעמדה פוליטית מסוימת או ליצור אג'נדה כזו או אחרת, דבר אשר סותר את עקרונות החינוך", כתבה היום (רביעי) מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, למנהלת מינהל החינוך בעירייה, שירלי רימון. ראש העיר תל אביב-יפו, רון חולדאי, אמר מנגד כי המפה "מביאה את המציאות כפי שהיא, ללא תיווך וללא צנזורה, ומאפשרת לילדים ולילדות תפיסת מרחב אמיתית ומהימנה".


המפות, אותן שלחה העירייה לבתי הספר לקראת תחילת שנת הלימודים בשבוע הבא, נתלו אתמול והן כוללות סימון של הקו הירוק, גבול שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב ב-49'. בנוסף לכך היא כוללת סימון אזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית; סימון של "גבול הריבונות" - אזורים שישראל לא סיפחה ושהחוק הישראלי לא חל בהם, לעומת מזרח ירושלים ורמת הגולן; וקווי גבול רשמיים עם מדינות שכנות.


"במקום לצנזר את המציאות, המפה מאפשרת שיח עליה", אומרת אריאלי, "כדי לגדל אזרחים פעילים, הם חייבים להבין את המרחב - שכולל גם את הקו הירוק". דבריה, "אי אפשר להכריח את בתי הספר להשתמש במפה, אבל יש לנו חובה לאפשר את הדיון עליה".

"חינוך מצוין הוא ידע עולם, מיומנויות וערכים. שלושתם מגולמים במפה המקצועית שנעשתה בעמל רב על ידי קרטוגרף מומחה, עבור תלמידי ותלמידות העיר. חשוב לנו שהתלמידים והתלמידות יכירו לא רק את העיר ואת אזור מגוריהם, אלא את המדינה כולה - שיידעו היכן נמצא כל ישוב, כמה אנשים חיים בו ומה הרכב האוכלוסייה. חשוב שיכירו את הגבולות בינינו לבין מדינות אחרות ואת גבולות הריבונות הישראלית ואת המציאות המורכבת באזורים מסוימים".


הוא הוסיף כי "אנו בטוחים שהמנהלים והצוותים החינוכיים שלנו יידעו להוביל ולהתאים עבור התלמידים את השיח, גם כשהוא מורכב; יידעו להציף את תמונות המצב הישראלית כפי שהיא במציאות – לעתים שנויה במחלוקת, לעתים ברת-שינוי ולעתים משתנה בהתאם למדיניות פוליטית ממשלתית". עוד ציין חולדאי כי במהלך תהליך העבודה על המפה "פנינו למשרד החינוך ולמרכז למיפוי ישראל בבקשה לספק מפה ונתונים - אולם לא נמסרו כאלה".

>>> הארץ, אור קשתי, 2022



 

הקו הירוק זה לא רק שם של קו הרכבת הקלה |||| וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם


 





30 צפיות0 תגובות