חנינה עכשיו! חוק אחד לכולם

חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תכנית ההתנתקות, תש"ע-2010 קובע תנאים של אכיפה סלקטיבית, שכן הוא מבחין בין מתנגדים למחאות אחרות על רקע אידאולוגי, החוק אינו חוקתי, כיוון שהוא פוגע בזכות לשוויון בפני החוק, עד כדי פגיעה בכבוד- המוגן בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, פגיעה אשר אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לאותו חוק. החוק מפלה בין אלה שהפגינו בתוכנית ההתנתקות לבין אחרים שהפגינו בפעולות אחרות החוק אף פוגע בזכות לחופש הביטוי וחירות ההפגנה של קבוצה אחת לעומת קבוצה אחרת.

בית הכרם, ירושלים (24.04.21)

דורית לב/

לפני מאה שנה בדיוק, באביב שנת 1921, נרצח הסופר יוסף חיים ברנר במאורעות יפו.

שנה קודם לכן ב-1920, השתתף ברנר בוועידת ההסתדרות וביקש את רשות הדיבור, אך מכיוון שברנר לא היה בעל תפקיד רשמי – לא הייתה לו זכות להשתתף בדיון. ברנר לא ויתר ואמר: "רשות דיבור אין לי אבל זכות הצעקה יש לי."

זכות הצעקה אינה זכות המעוגנת בחוק אבל אין ספק שזו הזכות למחות, להפגין, ולפני הכל – זו הזכות למחשבה חופשית ולחופש הביטוי. ובמילים אחרות – לכל איש ואישה זכות מלאה להביע דעות באופן חופשי ומבלי לחשוש שמשטרה פוליטית, המופעלת על ידי השלטון, תעצור אנשים על מה שאמרו או אפילו על מה שחשבו.


הזכות הזו שמורה לכל אחד ולכל אחת, ולאמהות הזכות הזו היא חובה. חובה לצעוק ולוודא שזכויותיהן של נשים וזכויותיהם של אזרחים אחר