זעקי ארץ אהובה


אתמול חוויתי זוית אחרת, לא רצתי-הלכתי עם המפגינים, אלא ישבתי בגיבוי יחד עם נאוה וחמוטל. כל אחת בביתה. צפיתי בשידורי הלייב ודיווחתי לקטי, נורית ואביבית על המתרחש. איפה יש מוקדים, היכן המשטרה.

נתתי לגוף מנוחה. ככלות הכל כבר לא בת שש עשרה.



יומן מהפיכה / עדי ארגוב


צפיתי איך הם שוטפים את הרחובות בוורוד של אופטימיות. זורמים, שומרים על מרחק. המשטרה בהתחלה זרמה במקביל.

אחרי יומיים של ספינים, הטלת רפש, מניפולציות והפרות של הנחיות מצד מי שאמורים לשמש דוגמא, החלו להישמע סוף סוף, קולות מתוך המשטרה על החורבן שממיט השר האמון על ביטחון הפנים. התחמם הלב לראות אותם צועדים ברחובות, זוכים לתמיכה מהמרפסות. והתקרר למשמע סיפורים על תקיפת מפגינים בגשרים ובצמתים, ולמראה תמונות של משטרה שנוקטת יד קלה בתוקפים, אבל משתמשת בכל כוחה נגד המפגינים.

מהבימה הם צועדים לדרום תל אביב, יהודה הלוי, לבונטין, גן החשמל, סלמה, ריכוזי המשטרה גדלים. חסימה ראשונה בפלורנטין והם פונים לסמטאות. נעים במהירות, בריקוד התפצלות ואיחוד, זרימה אנושית. כמו מים שעוקפים מכשולי סלע. ועוד חסימה ועוד חסימה. וסמויים שהולכים בין המפגינים עם בנדנות, דגלים ורודים, מנסים לשאוב אינפורמציה, לאתר מובילים כדי לעצור אותם מאוחר יותר. ואנחנו כבר מזהות את חלקם.

שדרות ירושלים ורודות.

כיכר השעון ורודה והומה מפגינים.

ובחזרה לפלורנטין.

ממקום מבטחים צופה בהם ומקווה שלא ייכנסו לגינה המוקפת גדרות ומהווה פוטנציאל למכלאה.

משדר הלייב שאני עוקבת אחריו נקטע בשל מעצרו של המשדר שחזה שזה יקרה. הסמויים נצמדו אליו כל הזמן. הוא סומן. על מה נעצר אין לי מושג. שמר מרחק, צילם, דיווח על האמת.

ואז המשטרה מתחילה בטקטיקת הקטלינג - הדחיקה של המפגינים לתוך מכלאה, מוקפים ביס''מניקים. דחיקה מסוכנת בשל ביטול שמירת המרחק הנחוץ למנוע הידבקויות. היס''מניקים סוגרים מכל הכיוונים, השוטרים נכנסים ונותנים דוחות- על אכילה, שתיה, עישון, אי שמירת מרחק (?!), ריחוק פיזי מבית ההורים (הם כבר מזמן גרים בתל אביב) הפרת סדר.

סמויים בתוך המכלאה מבצעים מעצרים אלימים.

''רוצה לצאת? בוא, קבל קנס.''

באיזושהו שלב - שלושים מפגינים מול מאה ששים יס''מניקים ומסוק באויר בהפגנה אחת בתל-אביב.

מיקי חיימוביץ, יו''ר ועדת הפנים של הכנסת, הגיעה למכלאה לצפות במתרחש לצורך דיוני הועדה המתכנסת ביום שני לדון באלימות המשטרתית.

ובימים אלה המשטרה מבקשת להעביר תקנה שיינתן לה להיכנס לבית פרטי ללא צו לצורך ביצוע אכיפה.

בוקר טוב ביביסטן!

ואל תגידו לי שאני מגזימה, אל תטיפו לי. אני מדווחת את מה שאני רואה בשטח ואת זה כנראה לא נעים לשמוע. לפעמים אני מרגישה שזה אנחנו פה ואתם שם. אולי אחר כך יבוא התיקון. עכשיו בבקשה אל תפריעו לי בקרב הבלימה הזה. היו בשלכם, אבל לפחות אל תפריעו.

בוקר טוב ביביסטן. חג שמח לך.

לו יהי ורוד.

לו יהי.


צילום: נורית שרת


#חמישי_בתלאביב

2 views0 comments
נרשמות מתעדכנות ושותפות לדרך