התמונה שלא צילמתי, זו שנחרטה בזיכרוני


בשייח' ג'ראח אתמול, אחרי שהיס"ם ומג"ב עברו בינינו וחסמו את דרכנו, אחרי שפנינו לאחור ושוב חסמו את דרכנו ונזרק רימון הלם, אחרי שליוויתי את חסאן לכיוון ביתו כדי שלא ייעצר, חזרתי וראיתי את ההמולה סביב הכאתו האכזרית של חבר הכנסת עפר כסיף, אנשים רצו לעזוב וללכת. אז ניצבה שורה של יסמ"ניקים שגלגלו כ 7 רימוני הלם כמו במשחק כדורת, אל עבר קבוצת המפגינים, בהם אנשים מבוגרים ונשים, כאילו היו בקבוקי המשחק אותם הם מפילים.

איך אתם ישנים בלילה אחרי שאתם עושים דבר כזה??!! נשגב מבינתי.







5/4

כשראיתי אתמול את תמונתו של קנייבסקי, זה שמעדיף ערבים על שמאלנים, זה שבאמצעותו נמשכים כל כך הרבה חוטים במערכת הפוליטית, ידעתי שהוא מזכיר לי מישהו..

פשפשתי בזכרוני ונזכרתי במלך Theoden, מלך רוהאן מהטרילוגיה 'שר הטבעות'. כשאנו פוגשים אותו לראשונה בספר ובסרט, הוא תשוש, אכול שנאה ופחד, כל זאת תחת השפעתו של Grima Wormtounge , יועצו חורש המזימות, שלוח כוחות האופל. גנדלף רב המג משתמש במטהו על מנת לשחרר את ת'אודן מהכישוף והחושך בו שרוי המלך המהולל ומשיב לו את החיוניות, התקווה והשאיפה לאור.

אין פה הקבלה ישירה, אלא בדמיון הפיזי ואנחנו לא חיים בסרט פנטזיה, אלא כאן ועכשיו.

כאן ועכשיו החושך מאיים להשתלט עלינו. כוחות האופל מבקשים לרמוס את זכויות הנשים ולהותיר אותן ללא הגנה. הפונדמנטליזם מכאן ומכאן שואף להפוך את ישראל למדינה הפועלת על פי חוקי דת זו או אחרת ולא על פי חוקי דמוקרטיה נאורה. כל זאת בחסות רודן מושחת ומסוכן המקעקע ומנתץ את מערכת המשפט, מפלג ומשסה את עמו בדברי תרעלה ומלבה את הקיטוב.

אסור לתת לזה לקרות! ישראל יקרה לנו ואהובה! לא ניתן לחושך להשתלט עליה!



26/3

ביום שלישי השתתפתי לראשונה כמשקיפה מטעם מרץ בועדת קלפי. הקפדתי להירשם למשמרת האחרונה כולל שלב ספירת הקולות בקלפי במרחק הליכה מהבית לכיוון דרום.

כשהגעתי היתה אוירה ידידותית ומנומנמת, מזכירי הקלפי קיבלו את פניי בסבר פנים יפות והמשיכו בפתרון בעיות מתמטיות בין בוחר לבוחר.

חברי הועדה היו חביבים ונעימים, יושב הראש מתע"ל, וחברות מימינה ומחל. דיברנו על ההכנות לפסח, שטח ניטרלי ולא טעון.

הפניתי את תשומת ליבם לכך שיש להסיר מסיכה כדי לזהות בודאות את הבוחרים, הסבירו לי שמהנקודה שבה הם יושבים אין צורך בכך, התעקשתי שתירשם הערה בפרוטוקול ואז התחילו לבקש להסיר מסיכה.

סייעתי בבדיקת איזון המספרים מכיוון שחברי הועדה כבר היו די עייפים בשלב סגירת הקלפי והיו צריכים לאגור כוחות לספירה.

המשקיף מטעם שס הופיע 5 דקות לפני סגירת הקלפי.

שלב הספירה היה מתסכל, עוד ועוד ועוד בוחרי מחל, שס וימינה, אבל היו גם לא מעט בוחרי מרץ ועבודה ובסך הכל שיקוף מאוד נאמן לשכונה בה היה הקלפי.

כשיצאנו יחד, נציגת ימינה, נציגת הליכוד ואני, היו בחצר בית הספר שני בעלי כלבים אימתניים שביקשנו לקשור אותם, עברנו, עלינו במדרגות ונציגת הליכוד אמרה : ביבי יהיה ראש ממשלה אמן, נציגת ימינה ענתה אמן. אני התרחקתי והמשכתי לקוות הפוך.




19/3

בלילה חלמתי שאני יוצאת לטיול בוקר עם הכלבה מחר, שבת, 20/3. בחלום התקבצו בכל פינה בירושלים מאות ואלפי מפגינים כבר מהבוקר, כל איש ואישה ותקוותו האישית לשינוי, בסגנונו האישי ועל פי טעמה. וודסטוק ירושלמי שכזה. זה ריגש אותי עד דמעות.

התעוררתי וחשבתי שזה כנראה החזון האישי שלי לאירוע הסיכום של השלב הזה במחאה. מחאה נחושה שנמשכת כבר 9 חודשים, פעמה של גרעין קשה ועיקש המחזיק את המרחב הזה עבור כולנו.

וכאן, בלתי נמנעת ההשוואה לתהליך הריון ולידה, הנמשכים גם הם כידוע 9 חודשים. כל אישה מדמיינת בליבה את מהלך הלידה, מה יקרה ומה יהיה, אולם בהגיע רגע האמת המציאות שונה מהחזון שדמיינה. כך או כך, בסופו של רגע השיא של ההריון מתרחשת לידה ואז, רק אז מתחיל הסיפור האמיתי.

אני משערת שלכל אחד ואחת מהגרעין הקשה של המחאה יש חזון של רגע השיא המתקרב, רגע השיא של החזקת המרחב, לא עבורנו, אלא עבור מאות אלפי, או אפילו מיליוני אזרחי מדינת ישראל השואפים לשינוי ולתיקון. רגע השיא הוא ההזמנה להיות עמנו במרחב אותו החזקנו ואין זה משנה אם האירוע תואם במאה אחוזים או אפילו רק במעט את הדרך בה דמיינו אותו. בסופו של יום מה שמשנה זו ההבנה שלא נפסיק לצעוד בשביל העתיד הורוד של כולנו, בין שהגוון שלו מדויק כרגע או רק שואף אליו.

על כן אני מזמינה את כל חברותי וחברי לדרך להיות נוכחים בגופנו מחר, לכבד את המרחב אותו החזקנו ואת כל מי שיגיע לכבד אותו יחד איתנו




16/3

הלכתי היום לבית המשפט בירושלים ללוות את עורכי הדין יאיר נהוראי וגונן בן יצחק שהתייצבו, זה לבית הדין האזרחי כנאשם במסגרת מאבקו ביהדות המשיחית וזה בבית משפט השלום כנאשם בעצירת מכתזית במחאת בלפור. היה שם הגרעין הקשה והקשוח, זה שנושם, אוכל, ושותה את הרצון בשינוי ותיקון.

אבל מה?

עברה שעה מהרגע שהגעתי (הליכים כאלו כידוע אורכים הרבה זמן) שבמהלכה שמעתי שלוש התבטאויות שוביניסטיות גבריות ומיליטנטיות..

1 . גבר לא צעיר :'כמה זמן עוד יש לנו פה? יש פה בחורות צעירות לפלרטט איתן'

2. גבר בגיל 40 לערך חמוש במגפון כלפי אישה לא צעירה: 'מה יהיה עם הבוטוקס?'

3. אותה אישה לא צעירה: 'מה אתה מתלונן על הקור? כנראה שלא קרעו לך את התחת מספיק בצבא!'

אם זה השיח בקרב אנשים אלו, איך ומאין יבוא התיקון והשינוי?

אולי הפכתי רגישה מדי??

ואולי, השינוי האמיתי יחול מבפנים, מסולידריות חוצת גבולות, מגדרים ומגזרים שתובל על ידי נשים? נשים ישראליות, ערביות, חרדיות, מזרחיות, אשכנזיות, אתיופיות, מבוגרות וצעירות שיפעלו יחד לתיקון המדינה.

זה מתחיל בפעולה אחת פשוטה - לצאת ולהצביע ומשם, כל אישה תמצא את הדרך בה היא מאמינה ורוצה לפעול בה.

(במאמר מוסגר אספר שאפילו כשחיפשתי דימוי ויזואלי של אישה מתקנת, חצי ממה שמצא לי רבי גוגל היו נשים חשופות חזה....)


#דפנה_עפרון #_גונן_בן_יצחק #יאיר_נהוראי #בחירות_2021 #שייח_גראח #עידו_רז תמונת השער:עידו רז


Recent Posts

See All