השב"כ, "קפטן יאסין", קבלן המעצרים - צה"ל והבן שלך בפעילות שגרתית בשטחים הכבושים
אחד מכל 16 חיילים שהשתתף בפעילות שגרתית בשטחים פיתח תסמינים פוסט טראומתיים. 23.2% היו נוכחים במקומות שבהם הושלכו אבנים או חומרי לחימה, 22.7% הכירו מישהו שנפגע קשה או נהרג, 19.2% היו מעורבים במעצרי מבוקשים, 10.6% היו שותפים במבצעי חיפוש בבתי תושבים, 7.9% ירו או כיוונו כלי ירי כלפי האויב, 6.9% ראו ישראלים נפצעים קשה או נהרגים ו-4.8% ראו נשים או ילדים חולים שלא יכלו לעזור להם. סך הכול נחשף כל חייל בממוצע לשני אירועי לחימה.
כשהביטחוניסטים והמתנחלים ופעילי ימין ראשי ממשלה ושרי בטחון ובעיקר הרמטכ"ל והדובר (השקרן) של הצבא מדברים על פעילות שגרתית, מעצרי מנע, מניעת טרור, ארגוני טרור, קיני טרור, פצצות מתקתקות ... אל תאמיני להם!
סיפור אחד מיני מאות ואלפי סיפורים שהם חרפה לממשלה, לצבא ולשב"כ, אך מייצג היטב מה קורה לנורמות הדמוקרטיות שישראל כה גאה בהן כשזה נוגע לזכויות אדם של פלסטינים. והמחיר של חייל 1 מתוך 16 ישלם בנפשו וברוחו כל חייו.
הארץ | אזור הדמדומים | גדעון לוי ואלכס ליבק
14 שעות במעצר בשביל שיחה של רבע שעה עם איש השב"כ
כוח גדול של צה"ל פשט על ביתו של תחקירן "בצלם" נסר נוואג'עה בסוסיא. הוא נלקח אזוק, עיניו מכוסות, למעצר של יותר מחצי יממה, רק כדי לפגוש את סוכן השב"כ שהציע לו להתמתן
האומנם אין מעצרים פוליטיים בישראל? האם מעצרים פוליטיים יש רק ברוסיה ובסוריה? הייתכן שפעיל זכויות אדם נעצר אך ורק כדי למנוע ממנו לתעד פלישת מתנחלים לכפר פלסטיני? את מה שעוללו במוצאי שבת לנסר נוואג'עה, פעיל זכויות האדם ותחקירן "בצלם" ו"חקל", שניהם ארגוני זכויות אדם ישראליים, אי אפשר שלא להגדיר כמעצר פוליטי; אין כל דרך אחרת לתאר את מה שהרשה לעצמו השב"כ, וצה"ל כקבלן המעצרים והחטיפות שלו, לעולל לצעיר המרשים והנחוש הזה מסוסיא. שיגורו של כוח צבאי בן עשרות חיילים לביתו בשעת ערב מאוחרת, טלטולים ושהייה במעצר שווא בן 14 שעות, ידיו אזוקות ועיניו מכוסות, צילומיו כ"מחבל", השפלות והטרדות — והכל בעבור שיחה קצרצרה עם "קפטן יאסין", סוכן השב"כ האזורי.