יש בקבוצה שלכם מוסלמים? ואם יש? אז מוסלמים לא מורשים לעבור כאן.

ערב חג שבועות, 48 שעות קודם חזרתי לארץ מניו יורק, המשפחה המצומצמת בחרה לחגוג את שובי במערת המכפלה "סגולה לזוגיות", ציין החוזר בתשובה בשיחת הטלפון. בדרכי לחברון זכרתי את המקום שהכרתי בשנות ה80 ודמיינתי לעצמי איך אני מתחמקת מהמשפחה ויוצאת לטייל בעיר, ממשיכה את הטיול הני יורקי שלי בחברון. היום, סיור בחברון 22 שנים אחרי, למראה העיר הדוממת והמדממת, צפו בי תמונות העיר, שאז נדמה היה לי שהעיר "בסגר חג" או משהו בדומה, כל כך הורגלנו לערים ושטחים סגורים בגלל החגים שלנו, שזה נראה לי אך טבעי, ללכת ברחובות מרוקנים מתושבים מקומיים, חיילים בכל פינה, במקום רחשי עיר נשמעו טרטורי מכשירי הקשר של אז, כמו קריאות עורבים. החלונות המסורגים והשקט מבעד לחלונות המסורגים היום, היו גם שם לפי 22 שנים, אז עוד הציצו לעברנו דיירי הבתים שהסיגו את ילדיהם וטרקו את החלונות בדלתות ברזל. רגע לפני הכניסה למתחם המערה ולפני ההתפצלות לגברים ונשים, נעמדנו בפינת רחוב, בחלון ישבה ילדה קטנה שנופפה לי בידה הקטנה, אמה הצטרפה אליה כאילו לבדוק למי היא מנופפת בידה, הביטה בעיניי חייכה והוסיפה קריאה רפה בקולה שבקושי שמעתי. התבוננתי בפני המארח שאירגן לכבודי כנס משפחתי "סגולה לזוגיות", הוא הביט לעבר כף רגלי ואמר "נעלי פומה צהובות", שמאלנית.

רחוב השוהדא, חברון 11/03/2022

// דורית לב אשכולות יש בקבוצה שלכם מוסלמים?

ואם יש?

אז מוסלמים לא מורשים לעבור כאן.

למה? כי זו כניסה ליהודים בלבד.

ככה זה במערת המכפלה.

שטח צבאי סגור.

למבקרים ולפלסטינים.

אבל לא לאדוני הארץ. הם בעלי הבית בעיר הרפאים חברון.

עשרות חנויות, שווקים, דוכנים, פירות ירקות, בשר, כדים, קרמיקה, זכוכית. כל אלה היו עד לפני כשלושים שנה, פסיפס צבעוני, אנושי ושוקק חיים. תל אביב של הגדה המערבית, מנהטן של המזרח התיכון.

עיר חיה, נושמת, צבעונית, חושנית, אפופה ריחות תבלינים וירקות טריים.