המצור על בלפור #5
עודכן: 4 בפבר׳ 2021
מול איזה איום הסתתרת עם רעייתך בחדר מאובטח?
אתחיל מהאמצע. נכחתי בכל ״המצורים״ עד כה. במהלך כולם עלה מסר ברור - אנחנו צרים. ללא כל כוונה להבקיע. כך היה בעבר, וכך ימשיך להיות.
בושה ואות קלון - לפוליטיקאים ולעיתונאים שמוצאים לנכון להשוות ולהשחיר את הפעולה הזו - למול אירועי הקפיטול.
מתן גולן
נוצה סגולה בודדת לא תיפול מראשך, בנימין, ע״י אף מפגין. אנחנו שומרי חוק. אנו אנשי ערכים. איננו אלימים. אנחנו נושכים שפה עם עיניים לחות למול הקרב הא-סימטרי הזה. המאבק הלא אלים שלנו - הוא הבבואה של החברה והערכים שחונכנו עליהם, ושל המציאות שאנו חפצים בה, לא תצליח להסיט אותנו מהם. לא תצליח גם להסיט את עינינו מהמשפט שלך - על התיקים הנוכחיים, ועל אלו שיגיעו. על שהפקרת אזרחים אשר נשבעת לשרת.
אתמול התעוררתי אחרי לילה ארוך ומטלטל אי שם בשעות הצהריים. בטלפון - תמונה על ההכרזה בדבר דחיית המשפט. לא הופתעתי. אבל הראש השתלט על הגוף, בואי עדיין לא נקום למציאות החדשה הזו... התעוררתי בארבע. יתכן שלאחד הימים היותר קשים שידעה הדמוקרטיה הישראלית.
אבן אחרי אבן, נסדקת מולנו החומה. אבני היסוד שמגדירים את המציאות, את השפיות, את החוק, הסדרים החברתיים. הגבולות.
היא כבר כל כך סדוקה, שהיום חשתי כמהלכת בעירי לאחר מלחמה, יודעת מה היה היכן, הזיכרונות של זמן ומקום צרובים - אך הבניינים אינם קיימים. המציאות הישנה הפכה לאתר ארכיאולוגי, שנדרש ידע ודמיון על מנת לזהות את שייריו למול גל האבנים המפוזרות על הקרקע.
בנימין, דוז פוואה על הספין. אפילו טראמפ לא היה יכול לעשות את זה טוב יותר. בנימין 2 - אתה יותר גרוע. אין לך אופי אפילו (במיל׳).
חברי אייל נאור היטיב לכתוב (לינק בסוף, פוסט חשוב) ואשתדל שלא לחזור על הדברים אלא להתמקד בנושא אחר.
