• Ketty Bar

היינו שם. דובר צה"ל משקר

מדובר צה"ל נמסר: "ב-25 בדצמבר התקבל דיווח על חיכוך בין מתיישבים לפלסטינים... כוח צה"ל שהגיע למקום הפריד בין הצדדים ועיכב את המעורבים החשודים עד להגעת המשטרה. כל טענה כי צה"ל תומך באלימות מתיישבים ומתיר שהיא שקרית וחוטאת למציאות. צה"ל ימשיך לפעול על מנת למגר אירועי אלימות במרחב ולאפשר את שגרת החיים הבטוחה באזור עבור כל האוכלוסיות".

נקודת האור הקטנה הייתה אדיבות המפקד תורן מחמ״ל ג׳נין. התקשרנו לאחר שנתקלנו באבא/סבא שאת 4 בניו עצרו כתגובה ביטחונית לאלימות מתנחלים שתקפו אותם במרעה. המענה היה חיובי לגבי התוצאה אנחנו בספק! 30 נשים היינו אתמול בבקעת הירדן. ראינו, שמענו וכאבנו. בשבת 25/12 סיירת האימהות סיירה יחד עם גיא הירשפלד בבקעת הירדן, גיא קבל את ההודעה והגענו לגבעה ממול, היינו וראינו את נסיעתם השמחה של המתנחלים על טרקטורון. (צילמה: דפנה עפרון)



>> העדות והסיפור האמיתי כפי שפורסם היום בכתבה של עמירה הס // הארץ

אסמאעיל הותקף בידי מתנחלים בבקעה, הוא ומשפחתו סיימו בתא מעצר. לדברי בני משפחת עווד, גם כשנלקחו לבסיס צבאי סמוך, הם הוכו בידי מתנחלים, בנוכחות חיילים. במסדר צבאי שאולתר במקום התבקשו התוקפים לזהות את המותקפים


בצפון בקעת הירדן, ביום שבת לפני כשבוע, תקפו מתנחלים רועה צאן פלסטיני ואת בני משפחתו שחשו לעזרתו. המתנחלים, כמה מהם חמושים, השתמשו באלות ובאגרופים. הצבא והמשטרה מצדם עצרו את המותקפים: שמונה פלסטינים. הם הועברו למחנה צבאי סמוך, וחיילים קראו למתנחלים לבצע מסדר זיהוי של "תוקפיהם". גם בבסיס הכו מתנחלים את העצורים, בנוכחות החיילים. ארבעה מתוך השמונה שוחררו באותו יום. האחרים הוחזקו במעצר ארבעה ימים נוספים, ובדיון להארכת מעצרם שוחררו בלי ערבות ובלי כתב אישום.


זה, בתמצית, מה שעברו בני משפחת עווד, מקהילת אום אל־ג'מאל שבאזור עין אל־מאליח, ממזרח לעיירה תייסיר, שמצפון־מזרח לשכם. ועכשיו לפרטים, כפי שהם גוללו אותם ביום חמישי, פחות מ-24 שעות אחרי ששוחררו.


אסמאעיל עווד, בן 20, יצא בשבת, בסביבות 8:00 בבוקר, עם עדר הצאן של המשפחה (כ-300 פרטים, בעיקר כבשים) אל הגבעות שמדרום למאהל שבו מתגוררת המשפחה. שניים מקרוביו, בני 11 ו-12, התלוו אליו. הגבעות כבר מעלות פלומה ירוקה, משמחת. השלושה טיפסו על שתי גבעות וירדו מהן, עד שהגיעו לוואדי הנקרא מראח אל פריס. הם התיישבו לשתות תה בקומקום המפוחם שנשאו בתרמיל גב, יחד עם האוכל. "ישבתי ופתאום ראיתי טרקטורון נוסע לעברנו. היו בו חמישה או שישה מתנחלים", סיפר אסמאעיל. לדבריו, בשלב זה ירד אחד המתנחלים מהטרקטורון, ואמר בערבית: "למה אתה פה?" "היתה לו אלה, הוא התחיל להכות אותי", המשיך אסמאעיל. "אני מכיר אותו, כי אני רואה אותו רועה פרות באזור. זו הפעם הראשונה שהוא תקף אותי, אבל לפני שבוע ראיתי אותו דורס בטרקטורון את הכבש המוביל שלנו. הצלחתי לברוח, ואז התקשרתי לאחי אחמד. אבל ארבעה מהם רצו אחריי ואחד נהג בטרקטורון. הטרקטורון גם הבריח את הכבשים. ואז חיילים הגיעו ועצרו אותי, כבלו את ידיי וקשרו אותי. מתנחל בא והכה אותי בנוכחותם". הוא מעריך שהצליח להתקשר לאחיו אחמד בסביבות השעה 11:00.


האח, בן 28, מיהר והודיע לראש מועצת הקהילות הפלסטיניות על המתרחש, וזה הזעיק את המשטרה ואת אנשי ועדת הקישור הפלסטינית, שבקשר עם מינהלת התיאום והקישור הישראלית. אחמד, בנו בן השמונה חמד ואח נוסף שלו, מחמוד, בן 32, יצאו ברגל לעבר אחיהם והצאן. המרחק מהמאהל לשטח המרעה שבו היו אסמאעיל והצאן הוא שני קילומטרים בקו אווירי, אך הוא כרוך בטיפוס על שתי פסגות וירידה לוואדיות. הם הגיעו לשם, להערכתו של אחמד, בסביבות 12:30. לדבריו, הם ראו מרחוק את אסמאעיל, אך לא יכלו להתקרב אליו, כי "מתנחלים התקרבו אלינו והורו לנו לעצור".


אב המשפחה עלה לקראתנו בריצה, אום אל־ג'מאל שבאזור עין אל־מאליח, ממזרח לעיירה תייסיר, שמצפון־מזרח לשכם. (צילום: אורנה נאור)

"היה אתם ע', שיש לו מאחז וצאן", סיפר אחמד. "היה לו נשק. הוא כיוון אותו ואמר לי 'עצור'. כשהגעתי כבר היו כ–20 מתנחלים. אולי 30. הם באו מכמה מאחזים באזור. בטרקטורונים, ברכבי שטח. אנחנו מזהים אותם, כי כשאנחנו יוצאים לרעות הם תמיד מסתובבים באזור, עם הצאן והבקר שלהם. היה להם עוזי וכלי נשק אחרים. בן הדוד שלי מוהנד (21), שיצא גם כן, הגיע ראשון לאסמאעיל. גם אותו תפסו. כמה מתנחלים קשרו את הידיים שלי ושל מחמוד בחבל. אחר כך הגיעו גם האח הגדול שלנו, אבו וסים (35), ובן דוד, חודייפה (21). המתנחלים קשרו את הידיים שלהם לאותו חבל". בשלב זה, לדבריו, בעודם קשורים, מתנחלים הכו אותם. "אחד הכה אותי באלה, כאן", אמר מחמוד, והתכוון לאיבר מינו. "אותי הוא הכה באלה ברגל ימין ובבטן", סיפר אחמד. את חודייפה הכו המתנחלים באלה בכף ידו השמאלית. אחר כך התברר שעצמות כף ידו נשברו. בעודם עומדים קשורים בחבל, אחד התוקפים חטף את הטלפון של אחמד, שבו הצליח לצלם בתחילה. בנו חמד החזיר לו אותו אחר כך: מנותץ ומקולקל.


בעודם עומדים קשורים ומוכים הגיעו כלי רכב של הצבא, המשטרה, המינהל האזרחי וגם אמבולנסים ישראליים, סיפר אחמד. "החיילים הורו לנו לשבת על הארץ. בינתיים, המתנחלים הביאו למקום שבו היינו את אסמאעיל, מוהנד ודוד שלנו, מוחמד, בן 48, שגם הוא מיהר למקום כדי להחיש עזרה. המתנחלים הכו את כל מי שבא לראות מה קורה או לעזור. גם את עלי, ממאהל שכן. הוא בן 29, אבל חולה ולא עובד". את מוהנד הכה מישהו בצוואר. את הדוד מוחמד הכו גם כן. הוא נפל, נפצע ודם נזל מראשו. את מחמוד הכו שוב, הפעם בצווארו. המתנחלים הכו גם בנוכחות החיילים, סיפרו בני המשפחה.


להערכתם, הם הוחזקו בשטח בידי המתנחלים ואחר כך הצבא במשך כ–20 דקות. בשלב זה החליפו החיילים את החבל באזיקים, והסיעו אותם למחנה הצבאי של "אריות הירדן", הממוקם בכניסה לשמורת אום זוקא שבצפון הבקעה. מוהנד ועלי ברכב צבאי, השאר, שניים־שניים — בניידות משטרה. חלון המכונית שלתוכה הוכנס אסמאעיל היה פתוח. מתנחל עבר והכה אותו באגרוף, בפרצוף. "אמרתי לאישה (חיילת או שוטרת, ע"ה) שהייתה במכונית שלתוכה הוכנסתי שעלי חולה ושהרביצו לו", סיפר אסמאעיל. "היא אמרה לי: 'אתה שקרן'".



על הגבעה, ראינו את מצוקת האחים והאב שהזיל דמעה ממהרים לאחיהם ובראש דאגתם מה עם העדר? (צילום: אורנה נאור)

התיעוד בטלפון נמחק

השמונה הוכנסו לחדר במחנה הצבאי, מכוסי עיניים. לחדר נכנסו מתנחלים. מתברר שהחיילים עשו "מסדר זיהוי", וביקשו מהמתנחלים שיזהו את מי שכביכול תקפו אותם. "מישהו בא, הוריד קצת את הפלנלית שעל עיניי, ואמר 'זה זרק עליי אבן'", סיפר אחמד. "גם שם, במחנה הצבאי, הכה אותי מישהו באלה בראש". מכיוון שהם לא נשאו תעודות זהות, החיילים הורו שבני המשפחה ישלחו את צילומי התעודות בטלפונים שלהם. החיילים לקחו את הטלפונים, עם הצילומים שהגיעו. ואז החזירו אותם. "אחר כך גילינו שהצילומים שהצלחנו לצלם בשטח, מהתקיפה, נמחקו", סיפר אסמאעיל. מדובר צה"ל נמסר בתשובה על שאלת "הארץ" ש"בשום שלב לא נדרשו החשודים למחוק דבר מהטלפון האישי שלהם".



אחרי כשעה או שעתיים — הם לא זוכרים בדיוק — החיילים שחררו את אחמד, אחיו אבו וסים, חודייפה ועלי ונתנו להם זימון להתייצב במשטרה למחרת. כשהגיעו הארבעה בחזרה למאהל, ידו של חודייפה היתה נפוחה והוא הובהל באמבולנס לבית החולים בטובאס הסמוכה. למחרת, ביום ראשון, כשידו בגבס וכולם עדיין סובלים מכאבים, הם נסעו לתחנת משטרת בנימין, כפי שנדרשו. לא היה בנמצא חוקר, ונאמר להם לבוא שוב ביום שני. הם שבו למחרת. אבו וסים תוחקר בקצרה וכולם שוחררו.

מסע התלאות של ארבעת בני משפחת עווד שלא שוחררו נמשך עוד ארבע יממות: אסמאעיל, הראשון שהותקף, מוהנד, מחמוד ומוחמד. הם הוסעו לתחנת משטרת בנימין, בג'יפ מעצרים אחד, והגיעו בסביבות 18:00, אזוקים ומכוסי עיניים. כך הם הושבו על ספסל, וכל אחד מהם נקרא לחקירה ואז הוחזר למקום הישיבה. כל אחד נחקר במשך כחצי שעה "למה זרק אבנים". הם דחו את החשדות נגדם וסיפרו את שידעו. "מי שהקליד את הכל במחשב", סיפר מחמוד, "אמר לי 'אתה שקרן'". החוקר, סיפר מוהנד, "האשים אותי שפגעתי באבן בראשו של מתנחל, ושהפרות שלו התערבבו עם הצאן שלנו, ושהמתנחלים באו להפריד אבל אני לא הסכמתי. אבל לא היו שם בכלל פרות". בתחנת המשטרה הם קיבלו מזון ושתייה.

בסביבות 3:00, אחרי חצות, הוסעו בני המשפחה למתקן המעצר הצבאי בבסיס צה"ל בחווארה, סמוך לשכם. וכפי שמחמוד ומוהנד סיפרו, "קר בחדרים, אין מספיק שמיכות, הברז דולף והרצפה רטובה. השירותים בחוץ, וצריך לחכות עד שהחייל מקשיב לדפיקות שלנו ופותח את הדלת. יוצאים לחצר שלוש פעמים ביום. פעמיים לחצי שעה, פעם בצהריים לשעה. בהפסקות אוכלים, אוכל שהחיילים משאירים לנו מחוץ לדלת. אבל חתולים התקרבו לצלחות. בסוף אכלנו שם רק לחם".


ביום שלישי הם הוסעו לבית המשפט הצבאי ב"עופר", שממערב לרמאללה. אבל אז אמרו להם החיילים שהיה בלבול: הדיון בהארכת מעצרם יתקיים רק למחרת. הם טולטלו, אזוקים ומכוסי עיניים, למתקן הכליאה הצבאי בגוש עציון. למחרת, ביום רביעי, הוסעו שלושה מהם בחזרה לבית המשפט הצבאי. הדוד מוחמד הושאר בעציון, כי לא היה מקום ברכב שהסיעם. ייצגה אותם עו"ד ריהאם נסרה. היא הראתה את הסרטון היחיד שהיה ברשותם, שאסמאעיל הספיק לשלוח ושמראה את הטרקטורון מגיע אליו. מספר רישוי: 51575102.




הרגע המבקש חמלה, ידינו כבולות והדמעות זולגות מעצמן למראה האב המבוגר הרץ במעלה הגבעה לקראתנו, מבולבל מצער ומבקש את עזרתנו. המעצר, והעדר שנשאר על ההר ממול. (צילום: אורנה נאור)

נסרה הגישה מסמכים רפואיים על הפציעות: חודייפה מגובס, השאר סובלים מחבלות וחבורות. המשטרה לא הגישה כל ראיה שתתמוך בטענת המתנחלים שאסמאעיל וקרוביו הם שתקפו אותם. השופט, סגן־אלוף יאיר לחן, שחרר את הארבעה. נסרה התנגדה לדרישת המשטרה שכל אחד ישלם 1,000 שקל ערבות: "אסמאעיל עם חבלות באוזן, מוחמד עם תפרים בראש, ואלו חבלות שנגרמו אחרי שנעצרו", אמרה. השופט קיבל את עמדתה שאין לדרוש מהם לשלם ערבות, אבל הציב תנאי: שלא יתקרבו למרעה שבו התקיפו אותם המתנחלים, במשך 30 הימים הבאים. וזה הרי מה שרצו התוקפים להשיג מלכתחילה: לצמצם ככל האפשר את שטחי המרעה לצאן של התושבים הפלסטינים.


מהמשטרה נמסר: "מיד עם קבלת הדיווח על האירוע הוזעקו כוחות משטרה למקום. עם בואם הם ערכו בירור עם המעורבים, ובמהלכו ארבעה עוכבו ושוחררו, וארבעה נוספים שנחשדו במעשה התקיפה נעצרו והובאו לתחנה. במסגרת החקירה עלו טענות לתקיפה הדדית, ועל כן זומנו כמה מעורבים נוספים לחקירה. חקירת המקרה עודנה מתנהלת בימים אלו, ואנו נמשיך לחקור ביסודיות ולבצע את כל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת". דוברות המשטרה לא השיבה אם נעצרו גם אזרחים ישראלים.


מדובר צה"ל נמסר: "ב-25 בדצמבר התקבל דיווח על חיכוך בין מתיישבים לפלסטינים... כוח צה"ל שהגיע למקום הפריד בין הצדדים ועיכב את המעורבים החשודים עד להגעת המשטרה. כל טענה כי צה"ל תומך באלימות מתיישבים ומתיר שהיא שקרית וחוטאת למציאות. צה"ל ימשיך לפעול על מנת למגר אירועי אלימות במרחב ולאפשר את שגרת החיים הבטוחה באזור עבור כל האוכלוסיות".



#עמירה_הס #הארץ #גיא_הירשפלד #כיבוש #בקעת_הירדן #דובר_צהל


67 צפיות0 תגובות