דימוי יוצר מציאות

בשבוע שעבר נסענו, קטי ואני, לערערה לאוהל המחאה שהוקם מול משטרת עירון בעקבות הרצח באום אל פאחם ביום ששי שעבר בצהריים.

הטור שלי / נורית שרת

מוחמד נאסר חמד חזר הביתה מהפגנה בצהריים ונרצח. עוד אבל נוסף על הכאב של תושבי העיר. בעקבות הרצח היתה הפגנה נוספת אחרי הצהריים. הפגנה שפוזרה עם מכתזית ורימוני הלם.

נסענו לואדי ערה. נכנסנו לאוהל הגדול והתקבלנו במאור פנים. התיישבנו ליד כמה נשים שישבו בפינה והתחלנו לדבר. מיא, נרגי׳ס וכאוכאב. סיפרנו להן מי אנחנו ומה אנחנו עושות בהפגנות. שלושתן ביקשו מיד אפודים צהובים ונוצר ביננו קשר. דילגנו על שעות של שיחות חולין, על שיתוף בסיפור החיים, הרקע המשפחתי והמקצועי. חיבוק אמיץ, תמונה משותפת ודימוי יוצר מציאות.