• Hamutal Gouri

בְּרִית האמהות. במטה הארצי

Updated: Feb 4

ב-25 בנובמבר יחול יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים נתכנס ליממה של מחאה וזעקה לאורך היום והלילה נקיים מפגשים אישיים ומעגלי שיח בפארק מול המטה הארצי. נשמח אם תצטרפו אלינו, תשמיעו את קולכן ותקחו חלק בכל דרך שתבחרו.


"בְּרִית האמהות" במטה הארצי של משטרת ישראל בירושלים היא התארגנות סולידרית נשית, של ארגונים חברתיים ותנועות מחאה בישראל הקוראים למשטרה ולממשלת ישראל לחדול מהאלימות כלפי תושבי.ות ואזרחי.ות המדינה ולהתחיל למלא את תפקידם האמיתי - לשמור על החוק והסדר הציבורי ולהבטיח את הביטחון האישי של כולם.ן.


אנחנו קוראות לממשלת ישראל להפסיק להבטיח הבטחות שווא ולהתחיל מיידית בעשייה למיגור האלימות. אנחנו 50.5% מהאוכלוסייה. אנחנו רואות אתכם נבחרי הציבור, שוטרים ומקבלי ההחלטות. אנחנו יודעות שמדיניות הממשלה היא מדיניות פוליטית, המפקירה את ביטחונן של נשים לאלימות פיזית, מינית, נפשית, מילולית וכלכלית.


קולן הזועק של הנשים; האמהות, הנערות, הילדות נפגעות האלימות על שלל צורותיה, הקורא לשים קץ לאדישות הממסדית, לאלימות ולאוזלת ידה של המשטרה יישמע 24 שעות במשמרת מחאה מול המטה הארצי ביום שלישי 24/11 משעה 12:00 עד השעה 12:00 למחרת.



״צהריים טובים, נשים יקרות ואנשים יקרים, כמה נשים יש כאן היום? תרימו ידיים גבוה. לפחות מחצית? כן, כי אנחנו הנשים 50% מהאוכלוסייה. מחצית. ובכל זאת, הקולות שלנו נשמעים פחות. ההשתתפות והייצוג שלנו במוקדי קבלת החלטות נמוכים בהרבה מחלקנו באוכלוסייה. נשים הן הרוב המוחץ בכוח ההוראה, בעבודה סוציאלית, במעבדות שעובדות שעות נוספות במהלך כל משבר הקורונה אבל בקבינט הקורונה יושבת רק שרה אחת מבין עשרה נשים נפגעו ונפגעות יותר מבחינה תעסוקתית וכלכלית במהלך משבר הקורונה אבל בקבינט הקורונה יושבת שרה אחת מתוך עשרה. וגם זה, אחרי מאבק אזרחי.


אנחנו משקיעות הרבה יותר שעות בטיפול במשפחה ובבית, במיוחד בימים האלה אבל דווקא בימים הקשים האלה הקול של פוליטיקה של דאגה, אכפתיות וחמלה איננו נשמע.


וכולנו, נשים וגברים, מתבוססים בשיח רעיל של שנאה וציניות.

ובמציאות הזו כולנו – לא רק הנשים – מפסידים. אז אני כאן היום בהחלט למעני, כאישה, אזרחית המדינה. כפעילה פמיניסטית. כפעילת זכויות אדם. כפעילת שלום. ואני כאן בשביל בתי, ובשביל כל הנערות והילדות. אני כאן בשביל אמי וחמותי שתהיינה בריאות ובשביל כל נשות גיל הזהב. אני כאן בשביל האחיות והאחייניות שלי. אני כאן בשביל ה-50%. אני כאן כדי לכעוס ולזעוק, ואני כאן כדי לעורר תקווה גדולה. אני כאן כדי לסמן את אי הצדק וגם את הדרך שמובילה ל תיקון שלו.

השנה מלאו 20 שנה להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם. החלטה 1325 העוסקת בנושא נשים באזורי סכסוך אלימים. זו החלטה שנשענת על ארבעה עקרונות יסוד: השתתפות פעילה של נשים בפתרון סכסוכים אלימים, הגנה על נשים מפני אלימות שנובעת מסכסוך מתמשך, מניעת הסלמה באלימות, והטמעת חשיבה מגדרית.


ביום שני הקרוב תנועת נשים עושות שלום, עמותת איתך-מעכי משפטניות לצדק חברתי וארגוני חברה אזרחית נוספים נציין את יום ההולדת ה-20 להחלטה זו ברחובותיה של העיר היפה והכואבת הזו ונקרא די! להדרה שלנו, הנשים, מכל הקהילות בחברה הישראלית, מתהליכי קבלת ההחלטות. בשלום, בביטחון, בחינוך, בכלכלה, ברווחה.


אבל הטמעת חשיבה מגדרית, פירושה, בשבילי, הוא מעבר להשתתפות שוויונית בקבלת החלטות. בעיניי רבות מאיתנו, פירושה לברוא עולם מחדש בשותפות מלאה של נשים, כך שיתאים לצרכים הייחודיים של נשים, נערות וילדות, וגם יביא לידי ביטוי את האיכויות, נקודות המבט והיכולות המגוונות של נשים. פירושה, יצירה של עולם בטוח לכולן ולכולם.






אני מניחה שכולכם/ן תסכימו עם הדברים. בוודאי ברמת העיקרון. ובכל זאת, המציאות שאנו חיים וחיות בה שונה לחלוטין.

היא שונה לחלוטין כי שוויון וצדק בכל תחומי החיים מחייבים לא רק כוונה, אלא גם מאמץ תמידי. שוויון וצדק מחייבים חלוקה מחדש של הכוח והמשאבים באופן שוויוני וצודק.


שוויון עמוק ומהותי פירושו, בשבילי, להעניק ערך שווה למכלול הזהויות, האיכויות והתכונות שאנו, הנשים, מביאות לשולחן.

אמרתי בתחילת דבריי שאני רוצה לדבר על הזעם והתסכול, אבל גם על תקווה גדולה. והתקווה הזו היא כאן, נושמת וחיה, תחת שמש ירושלמית רחומה.



התקווה הזו היא כאן – בילדות ובילדים, בסבים ובסבתות, בצעירים ובצעירות, בכולנו. בכל מי שמסרבים ומסרבות להחריש בעת הזו. התקווה היא בתנועות החברה האזרחית שמציבות מודלים טובים יותר של מנהיגות משותפת ואקטיביזם.


בקיץ האחרון הצטרפתי לקבוצת אמהות נגד אלימות המשטרה כדי לשמור בגופי המבוגר על זכות המחאה. הצטרפתי, כי בעבורי, האימהות היא עמדה פוליטית ומוסרית. היא לא נגזרת רק מהיותי אם לילדיי המופלאים, דניאל ונעמה. אימהות היא עמדה פוליטית ומוסרית שיש בה מחויבות עמוקה לעתידם של כל הילדים והילדות. לעתידו של המקום שאנו חיים וחיות בו. לדמותה של החברה שלנו. זוהי עמדה של אחריות עמוקה, מסירות עד אין קץ גם ברגעי שבר, נחישות שאינה יודעת גבולות גם ברגעים של פגיעות. זוהי עמדה של הקשבה עמוקה.

ביום שלישי הבא, תקיים ברית האימהות משמרת מחאה וזעקה של 24 שעות מול המטה הארצי של משטרת ישראל בירושלים לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. בימים של שיסוי, סולידריות היא התרופה הטובה ביותר.


ולסיום, אני כאן כי המחאה הזו לא יכולה להתחיל ולהסתיים בדרישה להתפטרות של ראש הממשלה. אני כאן כדי לתבוע מנהיגות אחרת: אחראית, קשובה, ומלאת חמלה. אני כאן כדי להיות חלק מנחשול עוצמתי של תקווה ונחישות. אני כאן כדי לחזור על הדרישה שכנראה איננה מובנת מאליו: שוויון מלא ולא פחות


#ברית_האמהות

#אמהות_מגד_אלימות_המשטרה

72 views0 comments