אמהות בוכות במאה שערים,
אמהות בוכות באום אל פאחם בג'לג'וליה, בטירה ובכפר קאסם אמהות בוכות בנצרת, בירושלים, בסילוואן, בשייח' ג'ראח ובכפר יאסין.
אמהות בוכות בתל אביב.
אמהות בוכות במושבים ובקיבוצים.
אמהות בוכות בעזה ובחברון, הן בוכות בשדרות ובכפר עזה.
אמהות בוכות בבני ברק ובמודיעין ברמלה וברמאללה.
אמהות בוכות באשדוד ובירוחם ובוכות בבאר שבע ובחיפה...
אמהות בוכות בטפטופים של מים מלוחים במדבר צחיח
ובשמש יוקדת קוברות את הבנים והבנות בנהרות של אש, דם ותימרות עשן.
אמהות מהקהילה האתיופית בוכות על רצח ילדיהם בגלל צבע עורם.
אמהות מהחברה הערבית מבכות על בניהם ובנותיהם שנרצחו בדם קר
ואמהות פלשתינאיות מתות מפחד.
אמהות יהודיות מקרבנות את הבנים והבנות שלנו על מזבח המולדת בשטחים הכבושים.
אנחנו האמהות שלמדנו לבכות על מתינו בחדרי חדרים וקידשנו "מות גיבורים"
בשם האומה אוספות את שאריות חייהם של הפצועים והפגועים בגוף ובנפש כסחורה משומשת
ממשיכות בצער ללדת עוד קורבנות שלחופש נולדו.
אנחנו האמהות שקולנו לא נשמע ובכיינו הוא תהודה לשירת מקהלה ביטחוניסטית
המנגנת את צלילי חיינו בתרועות חצוצרה, בשעטות סוסים וברעם רימוני הלם
וכולאת את רוחנו בעשן ובריח הבואש.
בתוך הרעש וההמולה התקשורתית על מחדליו של שלטון מושחת
לא ראינו את האמהות של המתים באסון מירון. 45 קורבנות גברים וילדים
שזעקתם לאוויר לא נשמעה וזעקת אימותיהם לא תישמע.
זעקת האמהות על אסונות המסוקים,
על קרבות מיותרים,
על מבצעים כוחניים,
על נחל צפית ושריפת הכרמל,
על תאונות הדרכים,
על הנופלים אל מותם באתרי בניה.
על 6326 קורבנות קורונה.
על קורבנות אלימות של המשטרה, משמר הגבול והצבא בשטחים הכבושים.
זעקת האמהות צריכה לזעזע את אמות הסיפים של ארץ, בית ומולדת הנקרעת תחת עולו של שלטון מושחת.