לילה ווטסון, פעילה פמיניסטית והוגה אבוריג'ינית
בְּרִית האימהות. במטה הארצי לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים 2020 אמהות נגד אלימות המשטרה יעמדו 24 שעות במטה הארצי של משטרת ישראל בירושלים ובכל תחנות המשטרה ברחבי הארץ בקריאה לרפורמה במשטרת ישראל.
בשנת 1999, קיבל האו"ם החלטה כי ב-25 בנובמבר יחול מידי שנה יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. התאריך הזה נקבע לציון היום בו נרצחו שלוש פעילות פוליטיות מהרפובליקה הדומיניקנית, בשנת 1960, בהוראת הדיקטטור רפאל טרוחיו.
פנים רבות לה, לאלימות נגד נשים: פיזית, מינית, נפשית, מילולית, כלכלית עוד. לעתים, האלימות הזו מתרחשת במחשכים, הרחק מעין הציבור, במרחב הפרטי, בבית. ולעתים, כמו במקרה של האחיות מיראבל, היא מתרחשת במרחב הציבורי. כך או כך, - ומכאן החשיבות של החלטת האו"ם - אלימות נגד נשים היא תמיד סוגיה פוליטית.
היא פוליטית מפני שהיא תולדה של יחסי כוח ואי שוויון
היא פוליטית מפני שהתרבות שלנו ממשיכה להציג נשים כחפצים, ולא כבנות אדם שוות זכויות
היא פוליטית, מפני שמדובר בחיים שלנו.
בהפגנות נגד רצח נשים, אונס ואלימות נגד נשים אנו זועקות:
"האלימות מתחילה במסדרונות הממשלה! האלימות ממשיכה במסדרונות המשטרה! האלימות ממשיכה בהיכלי בית המשפט!"
ואנו צודקות, כמובן. כי גם הממשלה, גם המשטרה וגם בתי המשפט הכזיבו עד כה במיגור האלימות נגד נשים.
ואנו גם קוראות: "זה לא מקרה פרטי עצוב, אם זה קורה שוב ושוב!"
וגם כאן אנו צודקות. הניסיון למסגר אלימות נגד נשים כמשהו פרטי, אישי, ולא כתופעה חברתית ופוליטית משרת את מי שרוצה להתנער מאחריות לבעיה החברתית הזו. אבל אנו שבות וקוראות לממשלה, למשטרה ולמערכת המשפט לקחת אחריות.
משבר הקורונה העצים ביתר שאת את הבעיה הזו. נשים מצאו את עצמן סגורות בבית עם האדם שפוגע בהן. ודווקא בעת הזו, בה נשים נפגעות גם כלכלית יותר מגברים, החליטו חברי הכנסת לתקוע את החוק למניעת אלימות כלכלית.
אבל אלימות לובשת לעתים צורה חמקמקה יותר. אלימות היא גם הפגיעה בתחושת הביטחון האישי. אלימות היא גם הדאגה המתמדת שהבן שלך, שיצא לבלות עם חבריו, ייעצר או חס וחלילה ייהרג על ידי שוטר, בגלל צבע העור שלו.
כן, גזענות היא לגמרי אלימות.
אלימות, זה כאשר המשטרה איננה חוקרת את הרצח של היקרים לך מכל, בגלל צבע האור שלהם, המוצא האתני או הלאומי שלהם.
גזענות. שיטור יתר. שיטור חסר. כולם צורות של אלימות.
אבל חיי נשים אינם הפקר וחיי הילדים והילדות שלנו אינם הפקר. חיינו יקרים וחשובים. ואם עלינו לצאת לרחובות שוב ושוב כדי להזכיר את העובדה הפשוטה והבסיסית הזו, אז כך נעשה.