• Ketty Bar

איך אנחנו חיות לנוכח הסוף של הדברים כולם. זהו, זה הדבר

עו"ד פלדמן: "גנץ ולפיד הפיצו הודעה שקרית". המדינה השתלטה, באמצעות אלימות מתנחלים, על 28,416 דונם.

בשטחים הכבושים מתקיים משטר להנצחת עליונות היהודים משטר כזה הוא משטר אפרטהייד. הגזל של עשרות אלפי דונמים של פלסטינים, תקיפות באלות, בגז, באבנים, ירי, שיסוי כלבים, פלישות לבתים, גירוש רועים, אבנים על מכוניות נוסעות, ניקוב צמיגים, ניפוץ שמשות, גניבת יבול, כריתת עצים, הצתות משמשים למטרה אחת: גירוש מהיר וברוטלי של פלסטינים מאדמותיהם ומבתיהם בגיבוי צבא מאבטח, ממשלה מסבסדת ופרקליטות מגוננת. 6 עצירים מנהליים שובתים רעב במדינה שבה הצבא כולא אותם ללא כתב אישום, ראיות ועדים, בלא מראית עין של הזכות להגנה משפטית ובלא הגבלת זמן. 200 כפרים בגדה המערבית לא מחוברים לצינור - ישראל מייבשת ולא מתביישת. בתי המשפט הצבאיים הם אחד ממנגנוני הכיבוש הפוגעניים ביותר. שב"כ אחד מארבעת זרועות הבטחון המבוססים על גזענות ואכזריות לא אנושית, מנגנון שיקרי אלים המהווה גורם מאיים על שלמות הבית מבפנים. הדור החדש של הכיבוש כבר כאן: מאגרי מידע ביומטריים, טכנולוגיות לזיהוי פנים, מצלמות חכמות וחיישני תנועה; חברה שלמה שנמצאת תחת מעקב יומיומי, ללא הזכות הבסיסית ביותר לפרטיות, עם מצלמות שמכוונות ישירות לתוך הבתים.

זהו סוף הדברים, אנחנו על הקצה וממנו לא נותר לנו אלה לפרק את "כלי האדון".

13/11/21 סיירת האימהות, הצעדה לסוסיא בעקבות צווי רידוד של הצבא

קטי בר // זהו, זה הדבר עצמו להתחיל מההתחלה


השאלה הראשונה שאיתה התמודדנו הייתה למה אִמָהוֹת? החיצים המושחזים ביותר נורו הגיעו אלינו מתנועות ומנשים פמיניסטיות המקדמות ומובילות מחאות שתחילתה ואחריתה מגדרית. נשים.


הי, אמרנו למקהלת המקטרגות על תפקודי הרחם, בין זרנוקי המכטזיות, בעד להלמות התופים, לצד צעדת היס"מנקים, אל מול מרפסת הגנרלים הכחולים ואל מול האלימות והשקרים ההכפשות והמעצרים, יצאנו אנחנו האימהות למאבק באלימות. אנחנו אמהות ואנחנו גם פמיניסטיות וחלקנו לא חובבות תבניות והגדרות אבל כולנו יצאנו למאבק באלימות, לבשנו אפודים צהובים ויצאנו בקול רם, ברור ואף מתריס, נגד אלימות המשטרה.


לא היה לנו זמן לעצור לרגע, לא היה לנו זמן למחשבה, לא זמן לתכנון, או לבנות אסטרטגיה, יעדים ומטרות. לא חשבנו על כסף ומימון. פעלנו מתוך אינסטינקט אימהי וכנראה שצריך רחם פעיל כדי להניע את כל מנגנוני ההגנה שהטבע נותן לאדם כדי שהוא יוכל לגדל ולשמור על התינוקות שלו.


ד"ר אראלה שדמי פקחה באחת את עינינו האמהות למשנתה ולתוכניתה של ג'נביב ווהן שפיתחה את כלכלת הנתינה, והראתה לנו שהחלופה הממשית לפמיניזם טמונה באימהות. בספרה של שדמי "דרך האם" נגלה לעינינו ראשיתו של הדבר עצמו, הגעגוע לחוויות הנתינה והאהבה, לערכים, להיגיון האנושי, ולסדר החברתי הטמון בעיקרי החיים בעלי המשמעות. דרך זו שאנו הולכות בה, היא הדרך האנושית הראויה לכול.


דרום הר חברון, מאחז אביגיל 21/08/21 התנגדות לא אלימה להוראת פינוי ממגרש חניה בטענה "שטח צבאי סגור". (צילום: אורנה נאור)

לאימהות אלף פנים ועוד אחת רק מי שאת. האמהות היא מושא לכעסים, מקור לסיבוכי נפש, מכאוב, אושר וכוח. אמהות היא נושא ושאלה ומקור לדיון מעמיק במהותה. אין-סוף תחומים ובהם: פילוסופיה, תרבות, אומנות לסוגיה, ספרות, שירה, קולנוע ומוזיקה דנים בנושא ללא הרף. האמהות היא תופעת טבע לא ניתנת להסדרה ולשליטה, לא לקטלוג ולא לתיוג. דמותה של האמא היא גמישה, משתנה, מאתגרת, שורדת, מתריסה, ייחודית וחד פעמית – וכפי שאומרים: אמא יש רק אחת.


האימהות היא ערך, היא תפיסה והיא מהות שכולם שואפים לשלוט בה ולהשתמש בה, החל מהפטריארכיה ("שלטון האב"; בעברית: אַבְהָתָנוּת), הדת, המדינה, הרווחה, הכלכלה, הפוליטיקה, התקשורת, הרפואה והמשפט.


אודרי לורד, פמיניסטית, לסבית, אפרו-אמריקנית, כתבה כבר בשנת 1979 כי "כלי האדון לעולם לא יפרקו את ביתו של האדון". הפוליטיקה, מערכת החוק וכל מוסדות המדינה נוצרו על ידי גברים למילוי צרכים וליישוב סכסוכים בין גברים. אם זה המצב הנתון עולה השאלה כיצד אנחנו, נשים פמיניסטיות, יכולות וצריכות ליטול בו חלק.


ההתבוננות שלנו על המציאות כמות שהיא, מגייסת אותנו לראשונה לשים את מה שטבעי לנו ולהבין שאם אנחנו רוצות להוציא את הבנים והבנות שלנו מהשטחים הכבושים, צריך לפעול בהתאם לרוח ולהכרה כי "כלי האדון לא יפרקו את ביתו של האדון", ולכן אנחנו צריכות לספר סיפור חדש.


1/10/21 חירבת אל מופקרה, דרום הר חברון שלושה ימים לאחר פוגרום שמחת תורה. (צילום: אורנה נאור)



האמהות הן לא רק ולדניות, האמהות תמציא מחדש את תפקידה במארג הצבאי, הממסדי ובקרב הביטחוניסטים של הפטריארכיה. אנחנו נעצב מחדש את תמונת המציאות שבה אנחנו רוצות לחיות ולגדל את ילדינו. אנחנו יודעות ויש לנו זיכרון כואב שביתו של האדון לא יפורק ביום אחד, אלא רק היחד שלנו, של האמהות, בפעולה משותפת, נשנה את הסיפור, נמלא את היסודות בערכים ונייסד יחד מקום שהמילה ביטחון היא חופש, אהבה, שוויון וצדק לכולם.


סיירת האמהות היא הרוח האקטיביסטית שלנו שבאה לתבוע את מה שמגיע לנו: מגיע לנו ילדים בריאים בנפשם וברוחם. וכדי לעשות את זה, אנחנו צריכות לייצר כוח פוליטי "בְּרִית האמׇהוּת" התארגנות נשית סולידרית המייצגת עמדה פוליטית ומוסרית, שיש בה מחויבות עמוקה לעתידם של כל הילדים והילדות. לעתידו של המקום שאנו חיים וחיות בו. לדמותה של החברה שלנו. זוהי עמדה של אחריות עמוקה המסרבת להיכנע לפחד ולכוחנות.


אנחנו כאן בזירה האזרחית מחויבות לעתיד הילדים שלנו וחותרות להשיג מטרה אחת בלבד להוציא את הילדים שלנו מהשטחים הכבושים - גם במחיר של אי ציות אזרחי חובק מערכות חברתיות בהן אנחנו מעורבות.



08-11/2021 סיירת האמהות בשטחים הכבושים צילומים: אורנה נאור, ציפי מנשה ורותי אלון



מקורות: דרך אם // אראלה שדמי ארץ מאובטחת: משטרה, שיטור והפוליטיקה של הביטחון האישי // אראלה שדמי כלי האדון לא יפרקו את ביתו של האדון // אודרי לאודר, 1979

שיחה מקומית בצלם יש דין שוברים שתיקה מחסוםווטש


#מוציאות_את_הילדים_שלנו_מהשטחים_הכבושים #שוברים_שתיקה #אלימות_מתנחלים #בצלם #מעצרי_ילדים #יש_דין #סיירת_האמהות






251 צפיות0 תגובות