55 שנים של פחד ותעוב בשטחים הכבושים: "שב"כ יחד עם צה"ל ומשטרת ישראל פועלים כנגד כל גורם המאיים לפגוע בביטחון ישראל ואזרחיה. ארגוני הטרור עושים שימוש נרחב בקטינים ומגייסים אותם לשירותם לביצוע פעילות טרור וקיימת בשטח מגמה נרחבת של מעורבות קטינים בפעילות טרור ביוזמות מקומיות. חקירות החשודים בטרור מתבצעות על ידי שב"כ על פי חוק ונתונות לפיקוח ולביקורת פנימיים וחיצוניים, לרבות בתי המשפט בכלל ערכאותיהם. חקירות קטינים מבוצעות ברגישות גוברת ותוך מתן תשומת לב לגילם הצעיר".
ביום שני 07/03 נפגש עם עו"ד מוריה שלומות מנכ"ל "הורים נגד מעצרי ילדים", ששמה לה למטרה לעורר את המודעות להיקף התופעה ולהפרת הזכויות של קטינים פלסטינים ולפעול בכל האמצעים התקשורתיים והתודעתיים להפסקת הזוועה הזאת שהצבא מחולל בשמנו, תופעה זו ידועה ולא חסרות ביקורות על הנעשה. ארגון "בצלם" עוקב ומדווח, יוניצ"ף דיווחה ורואה בדאגה את היחס המתעלל, שיטתי וממוסד. דו"ח של משפטנים בריטים קבע כי תנאי החזקת הנערים הפלסטינים "עונים להגדרה של עינויים" מועצת אירופה גינתה את מדיניות מעצרי הקטינים של ישראל וקבעה: "חובתנו לוודא שמערכת המשפט הישראלית לא הופכת לכלי נקמה או לדיכוי זכויות אדם".
עומר הוא אחד מבין מאות רבות של נערים פלסטינים שישראל עוצרת מדי שנה (בין 800 ל–1,000). חלקם בני פחות מ–15, יש בהם גם כאלה שעוד לא חגגו 13. מפת המעצרים מגלה מעין נוסחה: ככל שהכפר הפלסטיני קרוב יותר להתנחלות, כך גדלים הסיכויים שהקטינים שגרים בו ייעצרו. לדוגמה, בעזון, שנמצא ממערב לקרני שומרון, אין כמעט בית שבו לא ידעו מעצר.
התושבים מספרים שיותר מ–150 מתלמידי בית הספר התיכון היחיד ביישוב נעצרו בחמש השנים האחרונות. אבל עזון הוא רק דוגמה, והוא לבדו אינו מסביר כיצד בכל רגע נתון יש כ–270 נערים פלסטינים בבתי הכלא הישראליים. גם סיבת המעצר הרווחת - יידוי אבנים - לא משלימה את התמונה. שיחות עם נערים רבים, עורכי דין ופעילי זכויות אדם, למשל מטעם "בצלם", מגלות תבנית למעצר, ועדיין מותירות שאלות פתוחות. למשל, מדוע הכיבוש מצדיק מעצרים אלימים ולמה מופנים איומים נגד הקטינים. >> הארץ, נטע אחיטוב 13.03.2019
דו"ח: 64% מהקטינים הפלסטינים שנעצרו השנה הוכו בעת מעצרם. כמחצית מ-70 הקטינים העידו שחיילים סטרו להם, ו-19% סיפרו שספגו בעיטות. 61% העידו שאיימו עליהם, ו-41% על אלימות מילולית בעת המעצר. 51% מהקטינים, בני 12 עד 17, העידו שספגו סטירות מחיילים, 19% דיווחו על בעיטות ו–14% על צביטות. 9% הוכו באמצעות חפצים, 6% נדחפו ואחוז אחד אולץ לשבת בתנוחה כואבת. בשיעור הקטינים שדיווחו על אלימות מילולית מצד החיילים חלה ירידה, מ–49% ב–2013 ל–41% השנה. 61% דיווחו שהחיילים והשוטרים איימו עליהם, 56% שהושבו על רצפת הג'יפ בעת הסעתם לחקירה, 93% שידיהם נאזקו ו–79% שעיניהם נקשרו. 79% סיפרו שנדרשו לחתום על מסמכים הכתובים רק בעברית, נוהל שארגוני זכויות אדם מגדירים כבלתי חוקי. << הארץ, עמירה הס 21.07.2017
29.04.21 / אורן זיו, שיחה מקומית "חודש וחצי אחרי מעצר 5 ילדים פלסטינים ליד חוות מעון, הצבא הודה ש"שלא היה מקום" לעצור אותם. אבל באותה הודעה, הצבא ממשיך לדבר על "פריצה" ועל "הפרת סדר" שלא היו.
עדי ראייה פלסטינים שהיו במקום סיפרו ל"שיחה מקומית" כי הילדים נעצרו לאחר שליקטו צמחי עכוב באזור שסביב המאחז, שאינו מוקף בגדר. לכך יש גם תיעוד בווידיאו. אולם בכלי התקשורת בעברית הוצגו בזמנו גרסאות ולפיהן הילדים "פרצו להתנחלות וגנבו" (ערוץ 13), "פרצו לבית" (N12), ובחלק מכלי התקשורת נטען, מפי הצבא, כי הילדים נחשדו בגניבת תוכים. לטענה הזאת לא נמצא איזכור בהודעת הצבא הרשמית שנמסרה מאוחר יותר. את השקרים של הצבא והתקשורת פירטנו כאן.
ככה זה שהצבא ממשיך לפעול בשירות המתנחלים והתקשורת מהדהדת שקרים שנכתבו ממשרד ממוזג ברח' אבן גבירול בתל אביב - דובר צה"ל // אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, אפשר לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן.
קבוצת "הורים נגד מעצרי ילדים" התארגנה כדי להאבק בתופעה הנרחבת של מעצרי ילדים בגדה המערבית וירושלים המזרחית, ולמען זכויות של קטינים פלסטינים בהליך הפלילי.
הרשויות בישראל מחזיקות מדי חודש מאות ילדים פלסטינים במעצר ובמאסר מהם בני 15 ומטה. המעצר, המלווה פעמים רבות בפריצה לבתים באמצע הלילה ובאלימות פיזית ומילולית, הוא חוויה טראומתית לילדים ובני משפחותיהם. רוב הנערים נשארים במעצר עד תום ההליכים, דבר שמייצר לחץ עצום על הנערים להודות במעשים במסגרת הסדרי טיעון. החשד העיקרי בגינו נעצרים ילדים פלסטינים הוא עבירת ידויי אבנים.
קבוצת "הורים נגד מעצרי ילדים" פועלת לחשיפתה של תופעת מעצרי קטינים פלסטינים, ולצמצום בפגיעה האלימה והשיטתית בזכויותיהם, החותרת תחת עקרון טובת הילד. אנו פועלים ופועלות לקידום ההגנות להן זכאים הקטינים, בהתאם לעקרונות האמנה הבינלאומית לזכויות הילד.
בניגוד לקטינים פלסטינים, קטינים ישראלים אינם נשארים במעצר עד תום ההליכים, למעט במקרים חריגים.
בכל יום, כמעט בכל רגע, מתקיימת אפליה ממוסדת, מערכתית ומכוונת הננקטת כלפי קטינים פלסטינים רק בשל השתייכותם הלאומית. פרקטיקת מעצרי הילדים הנרחבת הורסת את עתידם של מאות ואלפי ילדים ברחבי השטחים הכבושים, ומקטינה את הסיכוי לעתיד של פיוס. מדובר בחלק ממערך השליטה והדיכוי המופעל על החברה הפלסטינית, שנועד להרתיע ולשבור קהילות הנאבקות על זכויותיהן.
מתוך חוות דעת מקצועית של קבוצת אנשי ונשות בריאות נפש בראשות מיכל פרוכטמן - פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, מטפלת משפחתית, מ.ר. 4336:
"מעצר, חקירה, הליך משפטי ומאסר הינם ללא ספק אירועי חיים שליליים המפגישים עם גורמי סטרס רבים כולל חוויות המעוררות תחושות של חוסר שליטה, בלבול, אי-ודאות וחרדה רבה. הקטינים הפלסטינים העצורים, מעצם החוויות שהם עוברים במעצר, נמצאים בעיצומה של התמודדות עם מצב דחק, בעל פוטנציאל ליצירת תגובות דחק קשות.
אנו יודעים שבמקרים רבים המצב הנפשי המעורער של הנערים הפלסטינים לאחר תקופת המעצר, פוגע ביכולת החזרה לתפקוד גם לאחר השחרור. ואכן, נערים משוחררים רבים מדווחים על סימפטומטולוגיה פוסט טראומטית קשה של קשיי שינה, סיוטים, והרטבת לילה, עוררות יתר, עצבנות וקשיים בריכוז, ורבים מהם אינם מצליחים לחזור לספסל הלימודים. הופעתם של הסימפטומים הפוסט טראומטיים לאחר השחרור מעידה על רמת הדחק הגבוהה בה מצויים הנערים העצורים".
#הורים_נגד_מעצרי_ילדים #מעצרי_ילדים_בגדה_המערבית #תוציאו_את_הילדים_שלנו_מהשטחים_הכבושים #בצלם #שיחה_מקומית #אימהות_לומדות_עם_חמוטל #דובר_צהל